[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עברו שנתיים וחצי מאז.
שנתיים וחצי שבהן סקרתי וניתחתי את כל הכלום בינינו מכל כיוון
אפשרי. וזה לא שהגעתי למסקנה מרעישה, אני פשוט נהנית מזה. אני
מודה, נחמד לי לחשוב על כל מיני סיטואציות שבהן היית מתנהג ככה
או ככה. ובסוף תמיד יש אותו משפט, מעין סיום שתמיד נשאר קבוע-
אנחנו לא מתאימים. יופי לי. בהתחלה זה עצבן אותי כי חשבתי
שדברים היו אחרת אם הייתי אומרת לך מה אני חושבת עליך, אבל
עכשיו, כשאני כבר ילדה גדולה, אני אוהבת את המצב ככה. יותר טוב
שאנחנו לא מתאימים, פחות כאב ראש, פחות הסברים, יותר תכלס. אבל
איזה תכלס? מי ראה אותך בכלל בשנתיים וחצי האלה? רק כמה פעמים
ועוד הפעם ההיא אצלך, זהו. ממש עבר מפואר.

אז עכשיו עלה לי רעיון חדש. כבר הרבה זמן רציתי לקנות מצלמת
וידאו, שיהיה, חלק מהפחד שלי לשכוח דברים והרצון להנציח אותם.
כמו אילת. הרעיון בעצם זה לשבת מול המצלמה ולהגיד לך את כל מה
שאני רוצה שתדע עליי, ה-כל. מהדבר הכי קטן, לדבר הכי גדול שאני
לא ממש יודעת מהו. ולספר לך איך עוברים עליי החיים ואיך שיש
שחקן אחד שאתם כל כך דומים שזה מפחיד. שנראה לי שאתם אחים
אבודים או משהו. וגם אתה רוצה להיות שחקן. וגם לספר לך שחלמתי
שאתה משחק באיזה סרט ויש הקרנת בכורה  עם כל ההפקה ואני גם כן
מגיעה כי יש לי קשרים ואז אתה רואה אותי. ורק הסתכלת לי בתוך
העיניים, כאילו אין מליון אנשים מסביב ואתה לא מחזיק ביד בחורה
כוסית עם שיער בלונדיני.

אני אשלח את הקלטת בדואר רשום אליך הביתה, שאין לי מושג אם אתה
גר שם או לא ,אם אתה בכלל בארץ אבל ההורים שלך ידאגו לשאר.
ואני יגיד לך שאני לא מחכה לתגובה אבל רק אם יש לך משהו נורא
חשוב להגיד לי אז אתה יודע איך להגיע אליי, אחרי הכל אנחנו
גרים באותה עיר והיא לא כזאת גדולה. אבל האמת שמאז שאני אשלח
את זה אני ממש יחכה לתגובה שלך, כל תגובה. לא יודעת מה יצא לי
מזה אבל נראה לי שכל אחד אחר היה רוצה לדעת מה חושבים עליו
אחרי שהוא עשה דבר כזה.


אני אומרת לאנשים שבשביל לפתוח מעגל חדש בחיים צריך לסגור
מעגלים ישנים, אבל אפשר להמשיך הלאה עם מעגל שמעולם לא נפתח?


יומיים אחרי זה ראיתי אותך- נסעת באוטו, עצרת בצד הכביש, חיכית
שאני יגיע להגיד לך שלום. היית על מדים. הודהמתי שאחרי שנתיים
וחצי זכרתי כל כך טוב איך אתה נראה. וחייכת אליי ואני חשבתי
שאני עוד שנייה נופלת. והסתכלת עליי, בחנת אותי, חייכת ואמרת
לי :"גדלת" ואני צחקתי מהפליאה שלך :"שמע, קורה...." (אנשים
קצת משתנים אחרי שנתיים וחצי) ואז פתאום חשבתי תוך כדי נעיצת
מבט בתוך העיניים שלך שאתה זוכר אותי כמו פעם וחשבתי כמה אני
רוצה שתכיר אותי כמו עכשיו וחשבתי שהעניין עם הקלטת יעבוד. ואז
סיבבת את הראש לצד השני וראיתי שיש לך כיפה!!!!!!!
באותה שניה כבר ידעתי שזה לא יעבוד ושהמעגל שלי הושלם סופית.
וחשבתי איך זה תמיד קורה לי ואיך זה שכל המופרעים פתאום מוצאים
צורך להתחבר עם הדבר הזה, עם השם המעצבן הזה שאני חושבת שאם
כבר יש משהו מעל אז היא אישה. וכמו שזה התחיל בכלום, זה גם
נגמר בכלום ונשארו רק כל הדברים שנורא רציתי לספר לך ועכשיו
אני צריכה לחפש מישהו אחר.
בכל מקרה אף אחד לא יהיה כמוך....


עכשיו מתחילה ספירה חדשה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה הדיבור?!









ד"ר מישה רוזנר
מתריס ושואל.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/10/02 19:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רותם צרפתי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה