לימור רביב / חופה |
אתה קורא לי כפייתית.
תרופת נגד אתה נותן לי
כמו לילדים חסרי שיניים
עוטף אותי בתכריך עני ודל
אני שן טוחנת
מזדקנת
כי אני לך
כלת מילוט
שארית פליטה
כורח צעדיך מבשר על חוסר שביעות רצונך
שאני בציר ישן
(לו הייתי יין).
נקה אותי
השקה אותי
אני נציב מלח של חתונות
אני
גרגירית
ומתקמטת.
אולי מחר
תשחיל טבעות עשן עגולות
לאצבעות זרים
תציץ בי שוב
צעירה וקורנת
ותלחש
את בצבע אחר
אני לא מכיר אותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|