|
אצבעות ידיי הבוערות
ירו את כף רגלי המגששת
לפצוח במסע אל שמעבר
מנחשת ניווט
בהונותיי הלחות
בודקות כיוון הרוח
לבל יוחמצו פתחי מילוט
(אתה כרגיל מסייע ביד מתעתעת
נוגעת לא נוגעת)
אז מתחתי את גופי
מקופל העלים כחופן
ושוגרתי באחת
קפיצת ראש מהודקה
נטווחת במדויק
לתוך השתיקה
מאחורי אישוניך
אולי אוכל לגעת
בבשר החי
(מכזבת לעצמי)
כאילו לא היה זה
קרוב מדי |
|
אני אוהב לאונן
על מודעות אבל
בעיקר על ניצולי
שואה שמתים
בשיבה טובה
זה משאיר לי את
הזין בערך פי
שניים מהזמן רק
מהמחשבה שזאתי
הייתה פעם כוסית
שאנסו אותה
הנאצים ועכשיו
היא והקוס הרקוב
שלה עכשיו
מתים.
אבל בעיקר אני
אוהב שלכת.
אנתרופולוג
קליני
בראיון נדיר
לאילנה דיין
בעונה הבאה של
עובדה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.