[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועה ולנר
/
דיאט קולה

אני חושבת שתמיד רציתי להיות בסרטי המערבונים האלה, בתור
הברמנית הקשוחה שעברה המון בחיים ועכשיו היא מדברת אל המציל
התורן שלה בקול צרוד וסקסי, והיא כל כך יפה אבל מצפצפת על כל
גברי העיירה ,ובסוף גם מתחתנת עם המציל היפה והאמיץ שלה.
היה לי קול רגיל, סתם קול של ילדה ממוצעת בת 17, והאמת שלא
התחילו איתי יותר מידי אנשים, אחרי הכל - יופי - לא היה אחד
מהדברים שהם בורכתי.
ואני בטוחה שאם הקאובוי המסכן היה בא לעיירה שלי, אז בטוח
הייתי שופכת עליו בטעות איזה כוסית וויסקי והוא היה בורח עם
אחת מהזונות ומחזיר אותה לחיים טובים.
יכול להיות שבגלל כל זה, תמיד רציתי להיות נערת מערבונים, אבל
חלומות לחוד ומציאות לחוד.
עבדתי באיזו חנות גלידה, ליד הבית כזה, ודיי התאמנתי על קול
צרוד וסקסי, ולמרות שמה שמכרתי היה גלידה וזה קצת מאבד
מהקשיחות שלו - בניגוד לאלכוהול - עדיין חלמתי שמתישהו יבוא
איזה זר גבוה ומסתורי ויציל אותי מחיי השגרה המשעממים.
ימים שלמים עמדתי מאחורי הדלפק המעופש, במבט תוהה לאוויר
ובתקווה שהוא יבוא, ואולי הוא יחייך אלי ואז ירים אותי לכיוון
האופק, וישאל איפה הייתי כל חייו.
ואז הוא בא.
היו לו ג'ינס משופשפים כאלה, כאילו משעות הרכיבה שלו, וחולצה
זרוקה, שהתאימה לי מאוד לאיך שתיארתי לעצמי את המציל שלי,
ובנוסף לעובדה שהוא היה גבוה (גם כן הישג, להיות גבוה מאחת
שהיא מטר ואסימון)
הוא השתלב בצורה מושלמת בפנטזיה שלי.
הוא פנה אלי בקול עמוק וביקש קולה-דיאט קולה-כמובן שהסמקתי עד
עמקי נשמתי ,אף פעם לא התיימרתי להיות קשוחה או ,לצורך העניין-
ברמנית.
הגשתי לו את הפחית בידיים רועדות ,הוא זרק חמישה שקלים על
הדלפק, פתח את השתייה והלך.
אני יכולה להישבע שראיתי אותו הולך לכיוון הבורסה-לזונות.
אני לא חושבת שהוא אפילו הציץ לעבר עיני המייחלות, אם הוא היה
טורח להסתכל , אולי הוא יכול היה לראות את הניצוץ בעיני, אותו
ניצוץ שנמוג בשניות שהוא סובב את גבו והלך בשקט מהחלום שלי.
מאז, אני כבר לא חולמת להיות ברמנית, הרי בסוף הקאובוי הגבוה
והמסתורי פשוט יעיף אותה, אני עוד ניצלתי בשלב מוקדם, והוא עוד
אפילו לא הספיק להתייחס.
עכשיו אני רוצה להיות פרסומת של קוקה קולה-דיאט
הם נראים ממש מאושרים שם.
ומישהו אמר לי כבר פעם שקולה, קולה זה לנצח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כינה עוברת מראש
לראש הפה שלי
מביציים
לביציים.


מיכלי עסוקה
מתמיד


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/3/01 15:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה ולנר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה