[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







תותי סעדון
/
ה' (שם בדוי)

פעם היה אחד, קראו אותו אלוהים, אבל מאז שאיזו חבורת כופרים
קרעו אותו מכות באיזו סימטה אחרי שאמר להם מיהו, הוא כבר לא
חושף את עצמו יותר.
פעם, כשהוא היה יושב על פסגת העולם ומסתכלעל כולם, ואני הייתי
יושבת על החלון של אבא ואמא ומנגנת, היו צועקים לשנינו
"תיזהר/י לא ליפול!", אבל אף אחד מאיתנו לא הקשיב.
פעם, כשרק נולדתי, היו לו עדיין כמה חבר'ה להסתובב איתם, ללכת
לאיזה פאב ולדפוק את הראש.
פעם, מתישהו בסביבות תחילת כיתה ח', הפסקתי להאמין בו.
אז הוא בא אליי הביתה. נפל אל החדר שלי מהחור שיש לי בתקרה,
שאבא שוב שכח לסגור.
הוא ישב לי על המיטה וחיכה עד שאני אחזור מהשיטוטים חסרי
התכלית שלי בעיר השוממת הזאת.
נכנסתי לחדר וישבתי לידו. שתקנו.
אחרי כמה דקות השתיקה הזאת התחילה להרגיז אותי.
"טוב, אז מה באת לעשות לי פה, שטיפת מוח כמו בבצפר?" שאלתי
אותו ברוגז.
"באמת שלא," הוא אמר לי בנימה מעוררת רחמים ועייפות נשמעה
בקולו. "אני רק צריך מקום להתחבא בו. רק להלילה. מאז סוף
העולם, שמלא אנשים נהרגו וכל הבלאגן הזה, כולם צריכים מישהו
להאשים אותו, כל פעם שאני רואה איזה דוס אני מת מפחד. נדפקתי"
"אז למה דוקא אני?" שאלתי.
"כי את... את אחת שחושבת. ראיתי שמידי פעם עצרת את עצמך, גם אם
לשנייה אחת, אבל עצרת וחשבת- ואם הוא באמת קיים?" אמר והניח יד
על כתפי.
העפתי את היד שלו. "אתה לא מכיר אותי, אתה לא יודע עליי כלום.
אם היית מכיר אותי היית חוסך לי את כל הסבל הזה של הורים דתיים
ובצפר דתי וכל הבולשיט הזה." צעקתי עליו וכבר התכוונתי להעיף
אותו לכל הרוחות.
"חכי! אני הרי יודע מה הולך לקרות בעתיד! אם הייתי משנה הכל
עכשיו, אז אחר כך לא היה יוצא בדיוק מה שתכננו לך...." אמר
והביט לי בעיניים  "תאמיני לי, יהיה טוב."
"אם אתה אומר." אמרתי בביטול. "אז תגיד- אם אתה מסתובב שם
בשמיים, אתה בטח מכיר את כל המתים והקדושים, כן?" שאלתי.
"בטח! אני וישו ככה!" אמר והצליב את אצבעותיו לאות דוגמה.
"אז אתה יכול לסדר לי פגישות עם כמה אנשים? קורט קוביין? אלברט
איינשטיין? ג'ימי הנדריקס?...." הוא הפסיק אותי "את יודעת,
נידו אותי משם. אנשים מאמינים בשטן יותר ממני. את יודעת שבפעם
האחרונה המניאק קיבל 42 אחוזי רייטינג ואני רק 15? ובודהא..."
הוא המשיך לברבר על אחוזי הפופולריות שלו. אני כבר מזמן הפסקתי
להקשיב. אז התחלתי לבחון את המראה החיצוני שלו.
תמיד תיארו אותו בסרטים בתור קשיש עם גלימה לבנה וזקן לבן
ארוך. יכול להיות שאני מתבלבלת עם אליהו הנביא, אבל בכל מקרה,
הוא ממש לא היה אחד כזה.
הייתה לו חולצה שחורה גזורה בצווארון שכתוב עלייה בטיפקס "fuck
the system" שיער ארוך שחור אסוף בקוקו, משקפי שמש עתיקים עם
עדשות צהובות, ג'ינס דהוי ונעלי אולסטאר.
דיברנו שעות
כשהוא נרדם לי במיטה, בשעה 4:28 בבוקר, הסתכלתי עליו נושם
נשימות קטנות וסדירות, וחשבתי איך מחר אני  לוקחת אותו לטייל,
נקרע את הארץ. נתחרפן.
כי אנחנו, אנחנו איו לנו אלוהים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פעם הרכבות היו
עושות טו-טו-טו.
היום כבר לא.




האנציקלופדיה
בליטניקה


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/10/02 17:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תותי סעדון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה