New Stage - Go To Main Page

רחל וו
/
היום שבו לא ציפצף הברקוד

שבועיים של סבל בחיק אשמדאי
שמישהו יגאל אותי מייסוריי
אשאיר אחרי צוואה מקורית:
"בתי אל תלכי להיות קופאית!".
ילדתי, אם תסבי אל זו הקופה,
כל ימייך יהיו ביזיון וחרפה
בלילות יטרידוך רוחות מן העבר:
קופאיות ראשיות שורצות במעבר.

"יש הפסקה?" -"אין הפסקה."
האדון שבתור הלך רק לדקה,
הוא רצה את הקולה שלו קצת קרה,
לעולם לא ימצא את דרכו חזרה.
והתור מתארך, הוא חיה על זויגית,
מתרבה על פי קצב של סדרה חשבונית
הו, לו יחרט נוכחות על קברי:
"בתי, קופאית לעולם אל תהיי!"

כאן לומדים תוך שבועיים לכל היותר
בארבע שפות את יומך לארר
ולשאול במבטא הרוסי הנכון:
"אדוני, יש כרטיס חבר מועדון?".
לזכור קוד של חסה, מבצע וגם שי
ושמונה ספרות מהערך של פיי
באיזו עונה כדאי לקנות ארמדילו
וכמה עולה פתח תקווה לקילו.

כשמשמרת הבוקר לאינסוף  תתמשך,
ומדף הסיגריות יקרוס על ראשך,
כשתתהי להיכן נעלמו עלומייך,
אז תסכיתי גם את לעצות של קודמייך:
לכי, בתי, אל מנזר בקאהיר,
או את גופך תמכרי למרבה במחיר,
תחיי על דיאטה של שום וצנונית:
אך אל נא תעזי להיות קופאית!





על שערי הקו אופ שלט קרטון:
"כאן עובדות במשכורת רעב ויגון
יצורות אומללות, ממוספרות בתגים.
הגורל הוא אכזר. (וגם אין משלוחים)"



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/11/02 16:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רחל וו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה