אני סמכתי עליה, הייתי מפקיד את חיי בידיה בעיניים עצומות,
אבל ברגע שהפניתי את מבטי,
היא קפצה עלי מאחור, שולפת סכין,
נועצת אותו בגבי,
מסובבת אותו כדי שיגרום נזק מקסימלי,
שולפת ונועצת שוב ושוב,
קורעת גידים ועורקים,
חודרת דרך עצמות ושרירים,
ממשיכה עוד ועוד,
עד אשר כל שנותר הוא גופתי המדממת,
שוכבת מנוקבת על הרצפה הקרה,
ושניה לפני הסוף,
כשהעיניים מאבדות פוקוס והראייה מיטשטשת,
דימעה של צער זולגת על לחיי,
רגע לפני שהיא נעצה לי את הסכין בין העיניים.