בשעת לילה מאוחרת,
מה שאני בוחרת,
עיסוקי הבלתי קיים
ישתפר ויהפוך לאחד בשם נתן
שיושב ומספר לאנשים מה לעשות, ובאיזה כוסות,
אז אם כבר לשבת כאן,
למה שלא נעשה קצת בלגאן,
אוליי נפרוץ לאולפן, נאכל קצת עם הסולטן
ונחרוז בלוטן.
ואני ציפור שישבה  בשיעור על ביאליק,
אחד יותר מדיי
ושמעה שיר אחד פחות מדיי שלא יפה הילד, כמעט מתעכלת, כמעט
נאכלת,
בידי חמורים.
כובת שטויות, מספרת שקרים,
דואגת שהם לא יהיו לבנים, מכתימה עוד חולצה, מבתרת זונה,
תולה לי אותה על קיר עם תמונה.
בבוקר כשקמה שואלת בקול,
  את הזונה זונה שעל הקיר, מי הכי יפה בעיר
כשהזונה לי לא עונה
אני בגופתה שוב יורה
משספת מתעלפת,
וחוזרת לפינה,שם יושב איזה קבצן ,מחופש לליצן
ואחד עם גיטרה ששר שירים בשילוב בטטה,
ושאני ילשם על בידור ברחוב? מה פתאום.. אני לא איזה פרסי כתום!