אני הייתי עם אחיותי המוזות
נתנו השראה
השראנו יצירה
יצרנו ייצר באדם

האלים שעל הר אולימפוס חשקו בנו
ביופי שלנו
בכוח שלנו
בהשראה שלנו

הם דרשו מאיתנו את כישרונינו
אבל לא ניעננו

האלים שעל הר אולימפוס ייצרו מחמת זעמם
שד מקולל - אינקובוס
הוא חדר לתוכי
אונס אותי
משחית אותי
וייצר בתוכי
ייצר בתוכי את בני
כעת הוא גודל בבטני

הנפיח אותי, ומנפח אותי
כבר לא עוד יפה, כבר לא מושכת
וממני ההשראה נושרת

אחיותי הגלו אותי
ברחתי ונדדתי
מאות שנים עברו
וגידלתי את בני בעולם חשוך ולא נראה

סיפורים מכל ארץ ועיר הוא שמע
אך לא ראה, ורק את הטוב שמע

הגענו כעבור אלף ואלף שנים
לארץ ששמה המגף
לעיר שבה ריח רע נדף
אומנות מחוללת, חסרת צבע
נשלטת על ידי רודפי הבצע

כבר מזמן ילדתי, ורזה הייתי
ולא ביום אחד הזדקנתי
יפה הייתי, מעוררת השראה
וצבע חזר לעיר ומשם לעולם
והגיע יום שבו בני רצה לראותו
לראות את הטוב ששמע בילדותו

והיה זה אז ששמעתי על אמן מוכשר
שהשראתו נעלמה ממנו
וכך היה שעזרתי לו
הוא רצה להודות לי
ופיסל הוא פסל בישבילי
בדמותו של בני

בו ברגע החייתי את נשמת הפסל
בנשמתו של בני
שם יבלה את כל חייו
מוגן מכל רע
בני האהוב, בני העירום ומעורר השראה
בני דוד