רציתי שיר שרק לי ישיר.
שיחרטו אותו באבן חן מספיר.
שהקסם ישהה בה וקרן יואר לה.

קרן שיוצאת מלבו של לפיד, בצורת יהלום.
לב נאמן חומד לו לצון, בשיר מרוקן ללא רות ומזמור.
שכיכתב ברגש בחום כמו בחלום.

בכל יום שעובר עלי הוא חושב, עם רוח של סתיו,
שעלים מרוקנת, מהלכת בדרך כי אין לה אחרת.
ברבורים לבנים שטים, אוהבים וזקופים.
וסופה בחתימה חרוכה, בכתיבת יד ונוצה.

בחקיקה על אבן שלי נועדה.
אבן עם נשמה.
..סיגלית..