אמא צורחת, שוברת צלחת,
האח היקר, בוחר להיות קר,
החברה הכי טובה, את החבר גנבה,
והידיד הנאמן, ברח לחול כמובן.
ואני פה לבד,
בלי אף אחד,
רעבה או צמאה,
לא מורידה דימעה.
לא מתפקדת , לא ישנה,
תמיד אותה הרגשה ישנה.
החיים תמיד בזבל,
החיים שלי טעות,
בא לי לברוח,
בא לי למות.
לפחות לשיר שלי יש חרוזים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.