דנה בן נתן / סוג של מוות |
היא לא פגשה אותה
כי אם את צילה.
הוא הזמין קפה
ישבו לשולחן לבן לבן, ופרח מוצב דומם.
זה היה יום שחור, עם אבנים, עם דמויות.
היא חזרה, הלכה לה, לביתה.
את צילה איבדה שם, בין המצבות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|