"משטרה - נא לפתוח את הדלת!"

כך התחילה משימת סיור שיגרתית בבית הזונות המקומי. אני מתרגש.
פעם ראשונה בבית זונות. הסקרנות גורמת לעיני לגדול לצאת
מחוריהן....

שאני חושב על זה אני אף פעם לא חשבתי איך זה להיות בבית זונות.
תמיד תיארתי זאת כמו בסרטים. בית דו קומותי. דלתות עץ בכניסה
שמסתובבת על ציר. נשים דוחות שיברחו במנוסה למראה איש חוק ,
גברים שתויים. ממש כמו שמערב הפרוע.  

הדלת נפתחה, בחורה בחוטיני ורד,  שמשפיל אפילו דוגמניות
במגאזין של בגדי ים אופנתיים, עומדת בכניסה, מברכת אותנו לשלום
וחג שמח, כאילו ציפתה שנגיע כל רגע.

נכנסתי.

אני והשותף שלי עם מדים של משטרת ישראל. דירת שלושה חדרים ,
מרכז תל אביב , בתאורת אור סגול שגרם לי ולשותף שלי להראות כמו
חייזרים.

" יש לקוחות שאלתי?" נעניתי בחיוב.

אלוהים אדירים.... היא לא היחידה. יצאו מתוך דירת שלושה חדרים,
עוד 2 נשים והסבתא השומרת.

למראה כל אישה הרחוב, גברים היו מזילים ריר, וכאן הם פשוט
שוכבות על המיטה ומחכות לגבר הבא שישלשל מטבע. כאילו הן איזה
משחק וידאו. ובביקורת בעיתון יהיה כתוב על המשחק:
"משחק ישן נושן עם גרפיקה תלת מימדית מצוינת.
ביצועים טובים , סאונד - אפקטים מיוחדים במיוחד בשבילך.
היופי במשחק הזה , שבמחיר מטבע אחד, אפשר לשחק כמה שרוצים למשך
שעה שלמה ללא פסילות..."

"תעודות זהות בבקשה"

שלושה רוסיות , גילאי 18 עד 25 אחת נשואה, אחת גרושה. והאחרת
עוד לא הזדמן לה.

בחדרים, אנשים חסרי מזל שנתפסו עם המכנסיים למטה , תרתי
משמע...
ארס במכנסי עור שחורים.
סטודנט שנה ד לרפואה באוניברסיטת ת"א
תמהוני מכור לגראס שכל רכושו, נמצא בתיק צד קטן.

הארס, רגוע, כי כל חיו היה ניכנס ויצא מתחנת המשטרה.
הסטודנט כמעט השתין במכנסיים שכבר ככה היו מוכתמות, ונשבע לנו
שזו הפעם הראשונה והאחרונה.
והתמהוני, כמובן ניסה לברוח בתיקו היה כמות נכבדת של גראס. אבל
היה לו קצת קשה לברוח שהתעודת זהות שלו אצלי...


יצאנו משם, בברכת שלום של הסבתא שקוראת לנו כל הזמן, "רופאים"
"ושלא צריך לפחד מרופאים כי הם רוצים בטובתנו...."
ושמנו את התמהוני בניידת.

הרושם היה כזה שלא אשכח. הצטרפתי למשטרה כדי להפסיק לחיות
בבועה. כדי לדעת באמת מה קורה המציאות. מה באמת קורה ברחובות.

גברים בכחול רצים למעננו 24 על 7 שומרים על הסדר, מסכלים
פיגועים, עוצרים גנבי רכב, מסוממים, סוחרים שמים, מאפיונרים
רוצחים, חוטפים מכות,  וכל זה כדי שסדונט שנה ד לרפואה ירגיש
שהעולם כל כך מכביד עליו שאין לו דרך אחרת מאשר לפרוק סחורה
בחניה ציבורית, תמהוני יחפש דרך חדשה לתפוס ראש וארס מצוי יוכל
לשחק משחקי סאדו למתחילים.

זה העולם שלנו, הארץ שלנו, ות"א שלנו.