[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דנקה שיין
/
הקרב על אוהד

31/01/02 חודש אחרי שנפרדנו

אני חושבת שעשיתי את הדבר הנכון. אני אוהבת את אוהד, ונראה
שהוא אוהב אותי, אבל בזמן האחרון זה פשוט לא מסתדר. כשעברנו
לגור ביחד חשבתי שהנה, סוף סוף אני מצליחה להוציא מהאדם האדיש
הזה את מה שהוא באמת, את מה שיש בתוכו, בפנים. מה שהוא כל כך
מתאמץ להסתיר.
בהתחלה באמת שהכל היה נפלא - אני בישלתי וניקיתי, חיינו כמו
זוג נשוי. אולי זו היתה הטעות שלי, הרי אוהד לא מאמין
בנישואים, ולא מתכנן להתמסד עד שיהיה חייב. אבל כשהיינו ביחד,
הרגשתי שהנה, אני משנה אותו, הופכת אותו לבן הזוג שלי.
אני חושבת שעשיתי את הדבר הנכון. הימים האחרונים היו לי קשים
מאוד, ריבים ללא הרף, על שטויות, פשוט שטויות. כשדיברתי אליו
הוא אפילו לא הסתכל, רק שתק וזרק חיצים בלוח המטומטם. חוסר
תשומת לב מובהק, זה מה שזה. ואני - שווה יותר.
אני שווה יותר? אני בת 22, גבוהה, רזה, שיער בלונדי דהוי,
עיניים יפות, משקפיים. חמודה, אפילו יותר.
והוא? בחור בן 26, עוד מעט 27, ומתנהג כמו ילד קטן.
אני יותר בוגרת ממנו.
זה היה נכון, לסיים את זה ביננו, כי זה לא הוביל לשום מקום,
וחבל לי על הזמן שלי, על החיים שלי.
אז למה אני כ"כ מתגעגעת?
אני לא אתקשר אליו. אחרי שנתיים יחד, אם הוא מרגיש אלי משהו,
שהוא יתקשר.
אני לא צריכה אותו.


03/02/02

אני כן. אני מתגעגעת אליו, אולי רק שיחה קטנה, רק לראות מה
שלומו, איך הוא מסתדר.
באמת, מה הוא יעשה בלעדי? הוא הרי כה חסר אונים. לא עושה
קניות, לא מכבס, לא מבשל. הבית בטח מטונף, והוא מן הסתם הרזה..
אולי אני רק אעזור לו קצת, להסתדר. אולי נשכב רק עוד פעם אחת,
לספק את הרעב הגדול של שנינו?
אני מתקשרת.

הוא נשמע מהורהר. לא שאל לשלומי אבל גם לא ניתק מיד. הוא אמר
שגם הוא מתגעגע ושהוא חשב עלי בזמן האחרון, שהוא כמעט התקשר.
להפגש? הוא אמר שהוא לא יודע אם כדאי. אמרתי לו שאני לא רוצה
כלום, לא רוצה לשנות כלום, אני לא רוצה לדבר, אני רק רוצה
אותו. לשכב איתו, בלי הסתבכויות נוספות.  הוא הסכים.
ידעתי שיסכים. אוהד הוא אדם יצרי מאוד וקל לפתות אותו.
אני אתלבש ואלך. אולי אלבש משהו קצת חשוף, קצת.. כמו שהוא
אוהב.
אני.. אני לא יודעת אם אני עושה את הדבר הנכון.


04/02/02

כבר הרבה זמן שלא היתה ביננו כזו תשוקה גדולה. טרפנו זה את זה
בעיניים, בשיניים..
אחרי ששכבנו פרצתי בבכי, לא יכולתי להחזיק את עצמי. אם שני
אנשים אוהבים אחד את השני, וטוב להם יחד, למה הם לא יכולים
להיות יחד?  הוא ניחם אותי, מהוסס בתנועותיו. נרדמנו יחד.
כשקמתי הוא כבר לא היה. הוא השאיר לי פתק: 'מה שהיה היה
מלוכלך.  אני בשיעור כתיבה'. אולי הוא מתחרט על הכל, אבל אולי
הוא גם יחשוב שוב.
עובדה שהוא השאיר פרטים, הוא רוצה שאני אדע איפה הוא ומה
איתו.
הסתובבתי קצת בבית, לראות מה השתנה. מסכן, כל הבגדים המלוכלכים
שלו נמצאים בשקית זבל ענקית, שהוא בטח לוקח לאמא שלו שתכבס.
המקרר ריק, הרצפה מלוכלכת.
בפעם הבאה אני אסדר, אנקה ואבשל.
מעניין, הוא לא העביר את הבגדים שלו לארון שהיה שלי, זה שנמצא
בתוך חדר השינה.
עצלות או פתח מילוט?


23/02/02

עבר יותר מידי זמן. זה היה ביום שני, לפני יותר משבועיים. מאז
אוהד ואני לא דיברנו כמעט. בסוף שבוע שעבר הוא לא התקשר אלי
בכלל, וגם בשבת ההיא, אחרי ששכבנו, הוא לא היה בכלל בבית.
אתמול, כששכבנו שוב, אצלו בדירה, הוא סיפר לי שהוא יוצא עם
מישהי, שהוא היה אצלה ביום שבת. שאלתי אותו אם היא חשובה
בעיניו או נחשבת והוא אמר שהיא חמודה, מוצאת חן בעיניו אבל קצת
צעירה לו. בת כמה, שאלתי והוא אמר 20. ממש צעירונת. חבל עליה,
חשבתי וגם אמרתי לו. הוא אמר שהוא לא מסכים איתי. היום בטלפון
לא שאלתי מתי נפגש, הוא כבר יבקש, זה ברור לי. אני מכירה את
הנזקקות הזו בקול שלו.
אילה - הוא קוטע את חוט מחשבותי - את באה הלילה?
שתקתי רגע ואז עניתי, אולי.
הנה הוא נופל לתוך הרשת שלי, הנה הוא חוזר להיות שלי.
אולי באמת היינו צריכים רק מרחק כדי להבין שיותר טוב לנו יחד.

שוב שכבנו בתשוקה רבה, הפעם לא ראיתי על גופו סימנים נעלמים
כמו בפעם שעברה. אולי הזאתי כבר עזבה.
בבוקר הוא יצא לעבוד ואני התחלתי לפשפש בבית, כהרגלי.
זה מזכיר לי את התקופה שהתחלנו לצאת, אני והוא. הייתי מוצאת
אצלו מכתבים שהוא כתב לאקסית שלו, ומייסרת אותו עליהם. באמת,
אם משהו נגמר אז די. לעזוב, לחתוך.
הארון שלו היה מסודר באורח שונה, כאילו יד זרה, נעלמת, שאיננה
שלי, קיפלה מחדש את הכל, וערמה את הבגדים ערמות ערימות, כמו
בחנות בגדים.
על השולחן בכניסה מצאתי מכתב בכתב יד ילדותי, בטח הכתב שלה.
צעירונת, זאתי, כולה חיילת בת 19 וכבר היא תופסת לי את אוהד.
היא כותבת לו שהיא מקווה שהוא שמח שהיא סידרה וניקתה קצת, שהיא
מחכה לערב ושיחייך קצת.
חנפנית! כאילו שסדר יקנה את אוהד שלי. זונה.
אני כבר אשאיר אחרי סימנים, גם בבית, גם על אוהד, היא תראה
שהייתי פה, תתקפל ותלך.
אני לא מאמינה שהוא בכלל הלך על אחת כמוה. איפה הוא מצא אותה?
טוב, ממילא אין לה סיכוי נגדי. לי יש ותק, אוהד מכיר אותי
ורגיל אלי. היה לנו טוב ביחד, ויהיה שוב טוב. אני בכלל לא אתן
למשהו החדש הזה הזדמנות לגדול.


24/02/02

היום כבר בילינו ערב יחד. עשיתי קניות, עשיתי כביסה, בישלתי לו
את מה שהוא הכי אוהב. החלפתי מצעים, ניקיתי. בפח מצאתי פדים,
בטח של ההיא. דוחה. היא באה אליו במחזור ועוד משאירה סימנים?
לא נורא, זה הסימן האחרון שהיא תשאיר פה.
כיף לי עם אוהד. הוא חמים ונעים לי, מתפנק אצלי ואני מלטפת,
מנשקת.. התגעגעתי אליו, והוא אלי.
התחלנו לדבר על לחזור אחד לשני. על הריב הגדול אנחנו כבר לא
מדברים. אני יודעת שמחויבות מפחידה את אוהד, אז פשוט לא נדבר
על זה. בסוף זה יקרה במילא, עובדה שהוא לא יכול בלעדי.
היום העלתי את הנושא של ההיא. הוא אמר שהוא יסיים את זה.
מעניים אם הוא עושה את זה כדי שהיא לא תפגע, או עבורנו. היא
בצבא, בבסיס סגור, כשהיא תחזור הוא יגיד לה.


28/02/02

מהרגע שגיליתי עליה, הבנתי כמה טוב לנו, כמה אני אוהבת אותו,
וכמה אני רוצה שנהיה יחד. אני מכריזה מלחמה, נגדה. כל האמצעים
כשרים, והמטרה - אוהד. שלי, ורק שלי. איתי ורק איתי. היא
צעירה, היא תמצא משהו שיותר מתאים בשבילה. אני השקעתי פה יותר
מכדי שמישהי אחרת תהנה מהפירות.
את ארבעת הימים האחרוניםבילינו רק ביחד, משתי סיבות:
התגעגעתי וכיף לי איתו, ואני לא רוצה שהוא יחזור אל ההיא. אולי
היא תבין  ת'רמז לבד.
היום הם אמורים להפגש ומחר אנחנו.
מעניין איך היא תיקח את זה. בעצם, לעזאזל איתה, היא ניסתה לקחת
לי את אוהד.


29/02/02

הוא נראה היום קצת עצוב. מצאתי קונדומים על הרצפה ובפח. כלב,
הוא שכב איתה פעם אחרונה לפני שהיא הולכת לתמיד. בעצם, לא הוא
הכלב, אלא היא הכלבה. בטח ניסתה לפתות אותו להשאר איתה. אבל מה
אכפת לי, הוא אומר שזה נגמר ואני מאמינה. אני לא רוצה לדעת
פרטים.
אוהד שלי עכשיו.
צריך רק לא להיות שאננים, ניצחתי בקרב, אבל לפני המלחמה -
להשאר איתו.
אני יודעת שאני עושה את הדבר הנכון.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אלוהים אדירים.

עוד שבוע.




עוד חודש.



עוד שנה


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/10/02 18:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנקה שיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה