אסיה וקסלר / נשימה |
והמוות עולה לי בראש
ואיך רציתי לך לרשום
איך אני מתגעגעת, ואיך עצב עוטף את גופי
ואני רועדת כבר, כולי
ואני כבר מתה בנפשי
ומה אתה?
לפעמים אתה חושב עלי?
לפעמים אתה נזכר בזמן שהיה לנו טוב?
האם אי פעם רצית לנשק את שפתיי?
ושוב אני בוכה
ושוב על שום כתף של אף אחד
יושבת בחדרי, חלון פתוח לרווחה
נותנת לרוח לשטוף את פניי, חולמת עלינו ביחד
כבר כל כך קשה לנשום
את ראשי מציפות מחשבות על המוות
ואיך רציתי לרשום
שאני מתגעגעת
ואיך אני רוצה כבר שהנשימה, תעתק
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|