[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קאתרין דול
/
השינוי

"אני לא מבינה מה השתנה." אמרה קרן לענבל. "לפני שבועיים הכל
היה בסדר. התחיל בינינו קשר מדהים. חשבתי שזה יכול להיות הדבר
האמיתי. ואז פתאום הוא נעלם לשבוע. ניתק מגע לגמרי. כשהצלחתי
לדבר איתו בטלפון הוא היה כל כך קר ומרוחק. הוא נשמע כמו מישהו
אחר." קרן נאנחה. ענבל שקעה במחשבות: "כמה זמן את מכירה את
עידן?" היא שאלה. קרן חשבה רגע: "קצת יותר משלושה חודשים".
ענבל המשיכה: "והכל היה בסדר עד לפני שבועיים? נורמלי
לחלוטין?" . "כן. יצאנו יחד לכל מיני מקומות, צחקנו, התנשקנו.
התחלתי ממש להתאהב בו וחשבתי שזה הדדי". קרן השפילה את מבטה
וניסתה לחשוב מה יכול היה לגרום לעידן להתרחק ממנה. מה קרה לו
לפני שבועיים? השאלה הטרידה אותה אך לא הייתה לה תשובה.
כמה שעות מאוחר יותר היא החליטה להתעמת עם עידן פנים אל פנים.
הוא יצטרך לומר לה מה קורה. היא נסעה אל דירתו ודפקה על הדלת.
היא החליטה לא להתקשר קודם כדי שלא להיתקל בסירוב. עידן נראה
מופתע מעט לראות אותה: "מה את עושה כאן?" הוא שאל.  "רציתי
לראות אותך" ענתה קרן. לרגע היה נדמה לה שהיא ראתה אהבה
בעיניו, אך זו התחלפה במהירות בכעס ולעג: "אז ראית אותי. עכשיו
את יכולה ללכת". קרן התעצבנה: "לא. אני רוצה לדבר איתך. מה
הבעיה שלך? למה אתה כזה?". עידן הפנה את מבטו ממנה. היה לו קשה
לשקר לה, אך הוא היה מוכרח: "אני לא יודע למה את מתכוונת". היא
המשיכה בנימה עדינה יותר: "אתה כל-כך מרוחק ממני. השתנית. אתה
כבר לא מתקשר, לא רוצה לדבר. מה קרה?" קרן ניסתה לפגוש בעיניו
אך הוא התחמק. "כלום לא קרה, החלטתי שהקשר בינינו לא עובד".
ליבה של קרן שקע. "לא עובד?" היא שאלה נדהמת. "כן," עידן המשיך
"זה כבר לא מתאים לי". קרן המשיכה להתעקש: "למה? מה קרה?".
עידן התחיל לכעוס, עליה ועל כל העולם, ואמר: "שום דבר לא קרה,
את לא מבינה? לא רוצה אותך יותר. זה הכל". כשעידן הפנה אליה את
מבטו, קרן ראתה שהוא מנסה לפגוע בה אבל היא לא הבינה מדוע: "מה
השתנה?".עידן צעק: "כלום, לא רוצה אותך יותר! את לא מושכת
אותי! את לא מבינה? את כל-כך טיפשה?". קרן לא יכלה לעצור את
הדמעות שעלו בעיניה. היא הסתובבה ויצאה מהדירה בטריקת דלת. היא
לא הבינה מה קרה לעידן המקסים, האוהב שהיא הכירה. מה קרה לו
ששינה אותו עד כדי כך שהפך אותו לאדם אחר. היא חזרה לביתה
ובכתה. היא בכתה על עצמה, על עידן ועל היחסים היפים שהיו להם
פעם. לאחר שקרן יצאה מדירתו בריצה, עידן נשען על הדלת ונאנח.
הוא שנא לשקר, ושנא עוד יותר לשקר לה. אבל הוא  הרגיש שלא
הייתה לו ברירה. דווקא בגלל שהוא אוהב אותה הוא חייב להרחיק
אותה ממנו. הוא לא רצה לפגוע בה יותר ממה שהוא היה חייב.
שבוע לאחר מכן פגשה קרן את שלומית, אמו של עידן. שלומית שאלה
את קרן מה שלומה, ואיך הולך הקשר שלה עם עידן. קרן הבינה שעידן
לא סיפר לאמו על הפרידה הבלתי מוסברת שלהם, ולכן בחוסר נוחות
היא סיפרה על כך לשלומית. שלומית נראתה מהורהרת בזמן שקרן
דיברה ודמעות עלו בעיניה. "הילד האמיץ שלי" היא נאנחה. קרן לא
הבינה. שלומית חייכה אל קרן ואמרה לה: "אני רוצה לספר לך משהו.
בואי נשב רגע ביחד". שלומית הסבירה לקרן את המצב. לאט לאט קרן
הבינה את המניעים של עידן ומה גרם לו לומר את מה שאמר. האהבה
שחשה אליו התחזקה והיא ידעה שלא משנה מה יאמר, היא תלך אליו
ולא תעזוב אותו. לאחר שהיא נפרדה בדמעות משלומית, קרן מיהרה
לדירה של עידן. לרגע הוא נראה שמח לראות אותה, אך מיד חזר
לעטות את מסיכת העוינות. קרן חייכה אל מול פניו הכועסים ולחשה:
"אני יודעת הכל". ביטחונו של עידן התערער מעט, פניו היו נקיים
מכעס ומלאים בדאגה כששאל: "מה את יודעת?". קרן ענתה: "אני
יודעת שלפני שבועיים הרופא שלך בישר לך שאתה חולה בסרטן, ואני
יודעת שהמצב חמור. אני מבינה שניסית להרחיק אותי בגלל שאתה
אוהב אותי ולא רצית שאני אפגע, אבל זה לא יעבוד. אני אוהבת
אותך ואני לא אתן לך לעבור את זה לבד". פניו של עידן הביעו
הקלה. הוא רצה לספר לה, רצה לבכות בזרועותיה על גורלו המר, אך
לא רצה להדאיג אותה בבעיה קשה כל-כך. איך יכול היה לומר
לאהובתו שיתכן שימיו ספורים? שכדאי לה להתרחק ממנו כל עוד היא
יכולה? כעת הוא לא יכל לומר דבר, וגם לא היה בכך צורך. היא
חיבקה אותו בחוזקה ולחשה לו: "לא משנה כמה חמור המצב, אני תמיד
אשאר לצדך. יחד נוכל להתגבר על הכל".
היא זכרה את מילותיה אלה שישה חודשים לאחר מכן, כשעמדה מול
קיברו של עידן ודמעות ניגרות מעיניה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה לקום כשאפשר
רק לשבת ללא
עשיית דבר?


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/10/02 9:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קאתרין דול

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה