ציור קטן
ציירתי היום,
בובה קטנה
מחזיקה עפרון.
העפרון התחיל
לפתע לצייר,
הבובה הקטנה התחילה לבכות
ובך הייתי צריכה להיזכר.
שוב ציירתי,
אך לא את אותו הציור,
הבובה הפעם בכתה
בפה עצוב ופעור.
איכשהו ניסיתי
אותה להרגיע,
אך ללא הצלחה,
ליבה הקטן נהיה פגיע.
נראה כאילו מישהו,
אולי זה היית אתה,
פגע בה מאוד,
ללא חרטה.
עיניה הכחלחלות
נהפכו אדומות מדמעות,
פיה הקטן והאדום
החל לייבב יבבות.
וכשהפסיקה לבכות
שוב התיישבה,
פניה נותרו בוכיות,
אך ללא הבעה.
וכל מה שעכשיו היא עושה
זה רק לשבת,
וכל היום והלילה
עלייך היא חושבת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.