זהו אינו שיר מלחמה.

בשדה המלחמה אותך פגשתי,
את עיניך הדומעות הרגשתי.
מנסה למשוך אותך מהתופת,
מושך בכל כוחי, עד שהרגתי אותי.

רוחות קרות וריחות של מוות,
דמעות כמו גשם נוגעות באדמה.
אלמנות אין ספור ובחורים על הרצפה,
עולם טובעים בגשם הדמעות.

הצער החשיך את האור,
התקווה גם היא מתה.
הרצון להמשיך ולנסות נעלם,
ואתה מסתכל עלי משדה הקרב שלך.

אתה ויתרת עלי,
נתת לי למות בתופת.
אני בשבילך סתם עוד חייל,
אם בכלל.

עליך לא ויתרתי,
ולעולם גם לא אוותר.
עד טיפת דמי האחרונה אהיה איתך,
עד שנשמתי תעזוב את גופי.

שנינו אחים לתופת,
תופת שונה אך דומה.
רציתי לקחת את ידך לפני מותי.
רציתי שאתה תהיה זה שתעזור לי.
שתסיים את מלחמתי.
שתחזיר את תקוותי.