[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







תמי אלף
/
חיבוק קבוצתי

מישקה הודף את הדלת עם רגלו ונכנס מזיע ונרגש לחדר, על כתפו
מונח גוף קטן, שחום ורזה.

פישקה שולח מבט מעבר כתפו לכיוונו של מישקה, פולט ענן של עשן
סיגריה וממשיך במלאכת התפירה.

מישקה נרגש מעצמו ומאוצרו החדש, הוא מפנה אלי את מבטו הנרגש
הדגנרטי הרגיל, שמגיע אחרי כל מציאת "אוצר" חדש.

אני קוטלת אותו במבט של "נו, זה מה שאתה מסוגל למצוא?" מישקה
מטיח את "אוצרו" החדש על גבי השולחן שבנה בחורף שעבר.

אני קמה ממרבצי. ניגשת "לאוצר" החדש של מישקה ומתחילה למדוד.
אורך ידיים, רגליים, גובה, משקל והיקף העור. סה"כ תוצאה מאכזבת
למישקה.

מישקה עצבני ולא יכול להפסיק לתזז בחדר כמו איזה נרקומן שצריך
מנה  ע כ ש י ו !!

אני מוציאה מהכיס שקית קטנטנה עם 10 גרם קוקאין כדי שיפסיק
לרוץ לי מול העיניים.

מישקה רגוע.

פישקה מסנן לי מבין שיניים רקובות ונושרות: "צריך לפחות עוד 8
"אוצרות" כמו שמישקה הביא, אין מספיק  עור!!"

אני לא מרוצה. פישקה פוחד.

(יום חדש)

נגמר לנו הקוקאין.

"אני הולכת לקניות" הצהרתי למישקה ופישקה שישנו מכורבלים זה
בזרועות זה אחרי לילה סוער, אני לעומת זאת בלילה מצאתי עוד שני
"אוצרות" מעולים: צעירים עם עור מתוח וחלק, שחומים וגבוהים.

הגעתי לסמטה ללא מוצא. "לווין" חיכה שם. מחייך אלי ומושיט
ידיים מצולקות מיותר מידי הזרקות מיותרות.

"היי, יפיפיה שלי! LONG TIME NO SEEN. "  חיבוק ועוד אחד,
נשיקה עם לשון משורבבת לתוך הפה שלי, איך בא לי להקיא.
"היי, אני רואה שעברת להזרקות לרגליים! " מחייכת . "לווין"
מרים רגל אחת ומושך את המכנס למעלה כדי שאני אראה מקרוב.

"טוב, לענייננו יפתי" , מתקדמים עד לפח הגדול שבסוף הסמטה,
מושכים אותו קדימה, מרימים לבנה משוחררת, "לווין" מוציא לי
שקית מנויילנת בצורה טובה, אני שולפת סכין קפיצית ושולחת מבט
מגרה ל"לווין", אני עושה חתך קטן בשקית, טובלת את הזרת עד לסוף
הציפורן, סנפפפפ,  סנפפפפ לתוך הנחיריים, מושכת את האף והמוח
מתחיל לדפוק קצת ונרגע.

(אחרי 20 דקות)

אני ו"לווין" מתלבשים, קצת חמים עדיין ומחייכים כמו שני
מסוממים, לא כמו - אלא אנחנו שני מסוממים מחויכים מידי.

(אם לא הייתי ב- HIGH כנראה הייתי יורה בעצמי)

אני מכניסה לו מעטפה ורודה לכיס האחורי שעושה לו תחת גדול בצד
אחד של הישבן.

(אני בדירה)

מישקה רץ אלי ומניף אותי כאילו הייתי הילד שלו.  "אני אוהב
אותך, את שומעת, אוהב אותך !"
אני מחוייכת ומרגישה בעננים מביאה לו נשיקה בלחי.

הוא שם אותי על הספה בסלון ומכין לי ארוחת בוקר.
פישקה עדיין ישן. כנראה היה סוער עד גלי אתמול בלילה.

(ערב)

אני מניחה את ידי על כתפי פישקה. פישקה מביט בי ומחייך חיוך.
עדיף שלא יחייך!
לפני ששאלתי הוא כבר ענה לי: "זה מוכן, בואי לראות! "
אני נרגשת.

אני עם דמעות בעיניים. שלושתנו עומדים ומשתאים לנוכח עבודתו
המדהימה של פישקה!!
חיבוק קבוצתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה החיים
והחלום לא
נפגשים?


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/3/01 15:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תמי אלף

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה