[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








" מעניין מה אן-מארי הייתה אומרת על זה?" אמלי חשבה לעצמה בשעה
שהיא יוצאת מהמקלחת עם 3 מגבות עליה ומתחממת ליד המפזר חום שלה
בעוד רחובות פריז שבדר"כ מלאים באנשים, היו, משום מה, ריקים
לחלוטין ורק גשם ירד.
" אני ערומה. אני ערומה לגמרי, מה את אומרת? רוצה לבוא לגעת
בי? אני מחכה." אבל היא לא באה. היא לא שומעת אותך. את מדברת
לעצמך, מותק.

"זה לא נכון זה היה פעם כל כך טוב איך שזה התחיל, לא חשבתי שזה
יגמר"

(זה לא נגמר תפסיקי לגמור בראש שלך)

אמלי, היו לה חיים פרועים לפני שהיא פגשה אותי. בחורים,
זיונים, ציונים, חברים. היתה יוצאת בלילה לחפש זיון או משהו
לעשן, כשלא היה היא היתה חוזרת הביתה למפזר חום שלה. "אתה
היחיד שאוהב אותי, היחיד שיהיה שם בשבילי תמיד" והוא בתמורה,
היה מחמם אותה.

(אבל גם אני אוהבת אותך)

היא לא רגילה לקצב שלי, לצורה שבה אני חיה את חיי. לפעמים לבד,
לפעמים עם עוד אנשים, הרבה סרטים, הרבה תמונות של בחורות
שאהבתי פעם, של בחורים שמעולם לא הצלחתי לאהוב. היא רוצה שאני
אהיה איתה כל הזמן. זה לא שאני לא רוצה אבל גם אני צריכה
להתרגל לסוג החיים שלה.

"כשלא טוב לך את רצה, כשטוב לך את בורחת. את מדחיקה, את שוכחת,
מתחבאת בסרטים שלך ומחכה שהלילה ירד"

כשאני רצה את רצה אחריי, כשאת לא מסוגלת לרוץ איתי את תופסת
אותי בחולצה ומאיטה אותי לכדי עצירה. אם אני לא עוצרת את
מתעצבנת "אבל אל תעצרי בשבילי".

אמלי כתבה לה שירים מלאים בחרדות נטישה, ברמזים, בפאראנויות.
אן-מארי לא הבינה כלום. אמלי ניסתה להסביר אבל אן-מארי תמיד
היתה צריכה ללכת. תמיד בדרך לדברים אחרים, לחיים שלה, שלאמלי,
בעצם, לא היה שום קשר אליהם.

( אבל את כל הקשר)

היא עומדת עכשיו לבד בגג שלה, מביטה במכוניות העוברות, מחפשת
את של אן-מארי. טלפון אלחוטי ביד אחת, סיגריה ביד השנייה. למה
היא לא מתקשרת?
צלצול טלפון ואמלי עונה במהירות אבל זאת לא היא. נסיונות העבר
הוכיחו שתמיד היא התקשרה אבל אמלי לחוצה בכל זאת.
היא מסבירה לחברים שלה, כשהיא רואה אותם, שהיא מפחדת. שהיא לא
בטוחה בעתיד של מה שנקרא "מערכת יחסים",
אבל האם כולם רואים את זה כך?

(אני רואה את זה כך)

אני לא מחזיקה את הטלפון ביד ומחכה לשיחות שלך. נסיונות העבר
מוכיחים שכשמישהו רוצה להתקשר הוא מתקשר. אני לא מחכה יותר.
אני גורמת לדברים לקרות.

(אבל אני לא אני רק אומרת ככה כדי שתרגישי קטנה וחסרת ניסיון
לידי)

משחקי הסוגריים האלו מוצאים חן בעיני.

אני מנסה לשחק אותה החכמה בקשר. המבוגרת, האמא. בתור הילדה שלי
את אמורה לעשות מה שאני אומרת לך.

( אן-מארי לא עומדת בציפיות של אמלי)

כשאמלי נכנסה לקשר זוגי ראשון שלה עם בחורה היא לא ידעה מה
לעשות במיטה. היא פחדה, חששה, היססה, גיששה, ניסתה, ראתה כי
טוב.
כשאן- מארי נכנסה לקשר זוגי ראשון שלה עם בחורה היא לא ידעה
מה לעשות. היא פחדה, חששה, היססה, גיששה, ניסתה ועדיין היא לא
יודעת. אבל היא רוצה להמשיך לנסות.

אן-מארי מנסה להסביר לאמלי שהיא לא תלך:

"אני תמיד אהיה פה"
"אני יודעת"
"אני תמיד אהיה פה"
"אני יודעת"

יבש, צורמני, חורק, חסר רגש. בקלוז-אפים שלהן מודגש חוסר
השימוש בחצובה. השחקנים מביימים את עצמם כי הבמאי עזב את הסט
בעצבנות.

"משהו לא בסדר" אמלי חושבת לעצמה ומעבירה את היד שלה באוויר
מצד לצד מנסה לגרום לזמן שיעצור.


"משהו לא בסדר" אן-מארי חושבת לעצמה ומעבירה את התמונה שלה משם
לכאן מנסה לגרום לדברים להראות אחרת.

"משהו לא בסדר" שתיהן חושבות ביחד מעשנות סיגריה בסימולטניות,
כל אחת בביתה. כשהיא לוקחת שאכטה, השנייה מוציאה עשן. והן לא
יודעת מה.

(אני נשארת עד שתצעקי עלי ללכת)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה לא שהסלוגן
לא מצחיק, זה
הבמה עקומה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/10/02 23:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לידיה דיץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה