New Stage - Go To Main Page

גאיה בלו
/
התבוננות עצמית

הרבה אנשים חושבים שהם מכירים אותי.
הרבה מהם אומרים את זה, ואני חושבת שאף אחד לא מכיר אותי באמת,
אפילו לא אני.
כבר אמרו לי לראות פסיכולוג הרבה פעמים, וזה נכון, זה יכול
לעזור, אבל חבר טוב שממליץ בחום, לו הם לא עזרו.
הוא אמר לי דבר מעניין... יש אנשים שהולכים בכבישים סלולים,
ויש כאלו שסוללים לעצמם את הדרך. לאלו, בני המין השני, אין את
האפשרות לקנות מדריכי טיולים, והאפשרויות לטעות רבות הן.
אבל מי בעצם קובע טעות מהי?

לפעמים יש לי נטייה להקשיב לאותו השיר פעם אחר פעם אחר פעם
אחר... שיר אחד. אני לא ממש מקשיבה לו לפעמים, פשוט נותנת לו
להציף אותי באווירה הכללית שלו.
אני לא חושבת שאני מההולכים בתלם. כנראה שאף פעם לא הייתי, ואף
פעם לא יצא לי לחשוב על זה או להיות מוטרדת מזה.

חברה שלי סיפרה לי על חברה אחרת שלה, שמגיל מאוד צעיר תמיד
הייתה עם חבר. גם אני הייתי כזו. היא אמרה שההיא הרגישה שאם
אין לה חבר, משהו לא בסדר איתה. בטח גם היא צריכה פסיכולוג,
ספק אם יעזור לה, אבל נחמד שאפשר לדבר. לדבר על עצמך עם
מישהו.

יש אנשים שמדברים רק על עצמם, כאלו שחושבים בעיקר על עצמם, לא
מתייחסים לאחרים כשווים אליהם, כאילו הרצון והצורך של האחר לא
ממש חשוב כשהרצון והצורך שלך אתה לא ממש עומדים בקו השווה. אני
חושבת שפעם הייתי כזו.

עכשיו הרוח מנשבת עדינות בשיערי הפזור והשיר האחד מתנגן לו
בפעם ה... וחושך בחוץ ונעים לי למרות שבאופן כללי נעים לא
הייתה המילה שהייתי מגדירה בה את תחושותיי נכון לעכשיו.

החורף מגיע וזה טוב עבורי. אבל אני אוהבת זוגיות של חורף,
והשאלה המתבקשת האם אני אוותר על חירותי למען יחבקו אותי
ויאהבו אותי...
האהבות האחרונות שלי היו כישלון ורק מזכירות לי שהזמן לא ממש
מחכה לאיש.

אם אתה איש מן המניין ותסתכל על הרזומה שלי, אולי תחשוב שאני
כולי כישלון כי לא עשיתי דבר בעצם, אבל עשיתי דבר או שניים
בחיי.

אחת המטרות שלי נכון לעכשיו היא להתקדם בחיים ולצאת לחירות
לעצמאות. כמו איזו מדינה קטנה במשקל שישים וקצת... ומטרה אחרת,
נעלה אולי יותר, היא לנסות שלא לפגוע באדם הבה שיתקרב אלי.
אולי, אם אני אשים לב יותר, ופחות אהיה שקועה בצרכים המיידיים
שלי, אולי אצליח שלא לפגוע ואולי יפסיקו לפגוע בי.

האחרון שנפגע אמר שאני לא נותנת את כולי. והוא צודק. כי
כשנתתי, חטפתי. נכון, כמעט ולא עבר זמן מאז, והייתי צריכה זמן
התאוששות, אבל הלב לא ממש שואל, והשכל הגיע רק אחרי.
אז הוא פגוע, ואומר כל מיני דברים שאם היה יודע מה הם עושים
לאדם אחר, בוודאי לא היה אומר, אבל הוא עוצר בתוכו כל כך הרבה
דברים שצריך לפרוק, שחלק מהחבילה משתחל מבין שפתותיו לעיתים
וחבל. הוא מאלה שמפחדים מפסיכולוגים. אני לא מוצאת סיבה לפחד,
להרוג אותי הם לא יהרגו.

ומבחינה נפשית נולדתי וצמחתי מתוך שברים חזקה יותר, אולי לא
חזקה בעצם אבל... אחרת. אולי כבר לא תמימה כמו שכל כך אהבתי
לומר על עצמי, לא נאיבית, אבל, אולי... מי יודע אולי יצמח ממני
משהו טוב פעם.
קשה להיות אובייקטיבי לגביך, ואולי בגלל עצם המונח
סובייקטיביות אבל, אם אני אנסה, מבט על, יש מי שאומר עלי דברים
טובים, ויש את זו שרוצה להיות כמוני כשתהיה גדולה, אבל, אולי
את הדברים הרעים פשוט לא אומרים לי בפנים...

אולי לא פסיכולוג, אולי לא התבוננות עצמית, אולי הזמן בשילוב
עם כל השאר יוביל אותי אל האושר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/10/02 2:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גאיה בלו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה