לא הרבה יודעים על הכוכבים, כיום לראות קבוצה של שניים זה נדיר
שלא לדבר על שווה הערך של שמי מצדה, שמיים זרועי כוכבים, מלאים
צורות ופלאים, יופי נשגב ושאלות שמחכות להתגלות.
הכוכבים, אני מוצא את עצמי מחפש אותם כבר כמה שנים, מנסה למקד
את הראייה וכך לתפוס מספיק אור, אפילו נצנץ קטן. הלילה גדול
ומאורות השמיים מזמן קטנו, אורות העיר, החיים החדשים אותם
מסתירים, אפילו הירח בוש וכלם אל מול אורות חיפה. אור פה ואור
שם, אני זוכר את הזמנים של הכוכבים, בהם אני והחברים יצאנו
להסתכל בכוכבים, דיברנו על החייזרים ועל ספינות החלל המגניבות
אבל אני לא כל כך התעמקתי בסיפורים או בספינות, אני נמשכתי
למשהו שונה, משהו מדהים בעיני, אומנות האיך, למה ומתי.
איך הכוכבים נוצרו? למה? ומתי?

מעניין אם ילדנו עושים את אותו הדבר, מסתכלים אל עבר עצם
שמיימי ותוהים לגבי משמעות החיים. היום עולמנו כה מואנש וכה
נשלט, אנו יודעים הכל ואם לא יודעים אז יוצרים או קובעים, היום
היופי הוא הנוצר על ידינו או נתפס על ידינו בתמונה או סרט, כל
השאר לפח וחסל, עידן האדם החל ולכן זמן הטבע קצר.

מעניין אותי לגבי שאר החיים, הדגים היונקים ושאר בעלי החיים,
האם הם תוהים? האם הם מתעניינים? אם לא אז מהי משמעות החיים?
האם החיות כועסות עלינו על מה שעשינו לביתנו המשותף, אנו
השכנים המרושעים אשר בנו בניין בלתי חוקי וכך אנו הורסים
לאחרים. תאמינו או לא כשאני אומר, לא נראה לי שיש דחפור שאותנו
ירסן.
בניינו גדל לשמיים ולכוכבים ועוד מעט ביקום סדר נשליט, מזמן
דרך המדעים והפילוסופיות נזנחו לטובת הטכנולוגיות אשר שונות
במהות, ללא תהיות לגבי עצם הקיום אלא השאלות כיצד ניתן לנצלו.
זהו אפיון די מדוייק להתנהגות האדם - לא איך נוצר אלא איך
ניצור.
אני אישית, במידה וילדים אגדל, אותם ארחיק מעולמנו, אלמדם מעט
ענווה לגבי העולם, אנו לא יודעים כלום, אפילו לגבי זהות אלוהים
ישנו בלבול, אז למה אנו חושבים שאפשר להשאיר את העולם בהשגחתנו
וכל הדאגות של היוצר יעלמו מיד?

אבל אני סוטה מהנושא, הכוכבים, הכוכבים היפים, לא אגזים אם
אומר שכל צורה גיאומטרית שקיימת מוצגת ע"י הכוכבים היפים. הרי
אני לא הראשון ומן הסתם לא האחרון אשר נמשך לכוחם המיוחד, הרי
המזלות חיים שם מעל, רואים הכל, יודעים הכל ואולי הכי חשוב
מבינים שהם לא אלוהים, רק יציריו היפים.
שאיפתי בחיים היא פשוטה, בית קטן, הרבה טבע, חיות לרוב אשר
מכסות את כל הרצפות והכי חשוב שמיים זרועי כוכבים, מלאים
בפלאים אשר יגזלו ממני חיים שלמים של חקר, תהיות ומזמורים.

חיי תלויים במעל, תכליתי היא במעל, אהבתי היא כלפי המעל, הם
שם, הכוכבים אשר מקווה אני שאותי אוהבים, הם מטרתי האמיתית,
להתאחד עם הנשגב ולא על מנת לשלוט עליו, זוהי תכלית המדען,
הפילוסוף והאומן.