אני מקדיש את השיר הזה לכבוד שיר (החברה שלי) שאני אוהב אותה
עד הירח ובחזרה....
"עטפתי את לבי בצלופן מרשרש,
קשרתי בסרט ורוד,
הגשתי לך למשמרת...
עתה הוא פועם בידייך,
יונק בשמחה ממקור מחייתו,
מתרחב וטווה עורקים בבשרך
מגיע, כמעט, אל לבך...
חשוף אל האושר,
חשוף אל האור,
חשוף, בעיקר, לפגיעה..." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.