[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יעל ביסי
/
ברחתי

ברחתי. זה לא שלא רציתי להשאר, לדבר על זה, להתמודד. אבל לא
יכולתי . כשאני אומרת בריחה, זה לא סתם, לגשת, ללכת, לצאת. זה
היה יותר כמו לקפוץ, לרוץ, לפרוץ. לברוח, במובן הכואב, המהיר
והחד של המילה. בעודי רצה, דמיינתי את המשך השיחה אילולא הייתי
בורחת: הוא נאנח, ואני, נטועה בכורסא העמוקה, לא בורחת. הוא
אומר שהוא מצטער, אבל ככה זה צריך להיות, ואני, עדיין לא
בורחת, אומרת שאני מסכימה איתו. הוא מתפלא, קצת מתאכזב אפילו,
ואני, לא זזה, מרגישה בסדר גמור. לברוח? למה לי לברוח?
התחלתי לרחף. הרגליים שלי כבר לא נגעו באדמה, ולאנשים כבר לא
היו פנים, אלא משהו מרוח ומטושטש. כולם ידעו שאני בורחת. רק מי
שבורח רץ ככה, בכזו נחישות, בלי להעיז לעצור. אילו איחרתי
לפגישה, הייתי עוצרת להביט בשעון. אילו הייתי ממהרת לתפוס
אוטובוס, היה אכפת לי לאן אני רצה. אבל לא עצרתי, ולא היה לי
אכפת.
דילגתי מעל כלב ונפלתי. על המדרכה, בעוד הכאב משתק את רגלי,
דמיינתי לי המשך נוסף: הוא נאנח, ואני, נטועה בכורסא העמוקה,
בכלל לא חושבת על לברוח. אני קמה, מביטה בו, וצורחת. קופצת
מולו, מנפצת את קולי לאלפי חלקיקי כעס וטירוף קטנטנים, ואז
מפסיקה. הוא בורח. אני מרגישה ריקה, אבל דווקא לא רע.  ניסיתי
לקום, ואז ניסיתי לרחף שוב. לא רק שלא הצלחתי לרחף, גם לרוץ לא
הצלחתי, ונותרתי עם צליעה. אותם האנשים שקודם לכן ידעו שאני
בורחת, כעת ידעו שאין לי סיכוי. הם נאנחו בקול, וחשבו לעצמם
שאין דבר פאתטי יותר מאדם צולע המנסה לברוח. ובכל זאת ברחתי,
נחושה מתמיד. ובעודי צולעת, דמיינתי לי את המשך השיחה האהוב
עליי מכולם: הוא נאנח, ואני, נטועה בכורסא העמוקה, בכלל לא
מקשיבה לו. הוא אומר שהוא מצטער, ואני קופצת, רצה, פורצת. אבל
זה לא נגמר כאן. הוא גם קופץ רץ ופורץ, ורודף אחרי. לאן שאני
רצה, הוא רץ. ואיך שאני מרחפת, גם הוא מרחף. וכשאני נופלת, גם
הוא מועד, ומביט בי, מוטל על המדרכה עם רגל מדממת, במבט אמפטי.
וכך אנחנו נשארים, שרועים על המדרכה, מדממים, וסוף סוף אנחנו
מבינים אחד את השנייה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מה אני אגיד
לך,אני לעולם לא
הולך להישאר
בצבא או לחתום
קבע..."



שאול מופז


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/10/02 11:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יעל ביסי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה