מיכאל ימיני / זעם, אהובתי |
ביום של מוות,
וקור וחורף,
בחוף היפה שבהוואי.
לחצת את ידי,
דמעה של שמש
זלגה לי על חזה,
עד למפרקים.
זעם, אהובתי
ופחד.
ואת אהובתי,
תלתלי הם מראשך.
זעם, אהובתי
ורוגע, שנאה קטנה
ליופי הגדול.
רגע, אהובתי,
רגע...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|