בטח יש כבר מי שקופץ וצועק, "תרנגול, תרנגול" אבל מי שחטאיו כה
רבים הרי שתרנגול- אותו מייסוריי  הגיהינום, לא יגאל.
פעם כתבתי על היום ההוא שהייתי במוצב על שם ציפור הטרף, כי
אותה שבת בה האש במטבח כבתה ואני מתוך דאגה שיהיה אוכל (חמין)
לחיילים הדלקתי אותה אולם לא הודתי בפני החיילים הדתיים, על כן
אותה שבת הצליף בי אלוהים בזעמו, מאז אין מצפוני שקט מה עוד
שאני מצרף את כל חטאי הנעורים שלי ואת כל חטאי ההווה אזי אש
הגיהינום מובטחת.

כל זה היה נכון עד שפגשתי את ארנסט, מאז מצפוני שקט  יותר.  זה
כמו שאיש שמן פוגש איש שמן ממנו, אז הוא נרגע - אפשר להמשיך
לזלול.
ארנסט, סב חביב שנכדיו וניניו סביבו איש רגוע ולבבי ירבה בשנים
וירווה נחת.
מספר לי האיש החביב הזה כי ב 1949 השתתף בכיבוש חלסה, לא סתם
הוא מספר לי שכן החלפנו חוויות על המקום הנפלא הזה קריית
שמונה, מקום שעמדה לי הזכות לדור שם חמש שנות חיים נפלאות.
ובעוד אנחנו צוחקים על סיפורי יוסי הערבי ועל יופיו של בית
החאן של כאמיל אפנדי, אני מנסה לשאוב ממנו ידע על  הבדווים
משבטו של פייצל אבו חוסיין שיישבו את המקום. מספר לי האיש על
הכיבוש ועל המלחמה שלהם עם רובים מול בדווים עם אבנים, אבל
הקטע המעניין הוא על חיי מחנה האוהלים שלהם ועל ההרפתקאות.
ובכן מספר לי האיש שיום אחד הם נוסעים לסיור עם הקומנדקר בין
חולתה לקריית שמונה היא חלסה והנה ממולם חזירת בר וארבעת גוריה
המזדנבים אחרי החיה הרעה הזו, למה רעה? כיוון שאיך שהיא זיהתה
אותם החלה לרוץ מול הקומנדקר במטרה לסלק את האויב מהשטח שלה,
והוא ארנסט יקירנו יחד עם חבריו ללא כל היסוס ירו בחיה, ירו
והרגו!
"נו מה עשיתם עם החזיר" אני שואל?
מסתבר שלקחו את החזיר בשק והובילו אותו בכבוד למיישה מהמסעדה
בראש פינה. ועשו עימו סחר חליפין, הוא נתן להם מיני ממתקים
ושאר מצרכים והם נתנו לו את החזיר, אבל, רק אחרי שהוציא את
הכבד ונתן אותו לידם.
שמחים וצוהלים חוזרים החבריא האלו למאהל ותכף ניגשים להכין
לעצמם ארוחה דשנה, יש מחבת, יש שמן, יש בצל אז קדימה למלאכה.
וכאשר ניחוח הצלי הזה ממלא את חללו של אוהל המטבח וכולם כבר
מגירים ריר נכנס לו המשגיח ( אלא מי).
שקט ומבטים מתחלפים להם, " נו חברס" הוא שואל " מה מבשלים"
ואיצ'ה עונה לו "כבד חזיר"
"אוי גוואלד" צורח המשגיח
"שטויות" אומר לו ארנסט תוך שהוא מכניס קטנה בצד לאיצ'ה
ובעוד המשגיח רץ להזעיק את מפקד הפלוגה, מחסלים החברס את הכבד
ולא מותירים ממנו דבר אחריהם.
מהון להון היה דין ודברים כזה או אחר, ונקבע שלמחרת יוזעק הרב
הצבאי האזורי.
וכך היה, הגיע כב' הרב והזמין את ארנסט לשיחה חוקר אותו הכיצד
יתכן כי בישל כבד חזיר במטבח.
עונה לו ארנסט " רבי אתה אדם חכם ובעל נסיון, לא סתם מינו אותך
לרב שלנו הייתכן ואתה מעלה על דעתך כי חייל יהודי יבשל כבד
חזיר?  נו באמת רבי, בסך בכל קנינו חתיכה לייבר כושר וכמה
חיילים אתה חושב יכולים להתחלק בו?
אז כדי להיפטר מהמשגיח שבא לקחת מעיישר, אמרנו לו שזה מחזיר
וגיענדיק א מעיישה.
עכשיו אני שקט מהחטאים שלי.