בגיל שיבה מתתי ואכן לא היו לי שום טענות על חיי שהיו נוחים
ומענינים, בחיי הקודמים הייתי מהנדס כימיה והתפרנסתי בכבוד,
חיי הפרטיים אינם עינינו של איש ולכן לא התעקב עליהם יתר על
המידה כל שאציין הוא כי חיי היו טובים ועדיפים על חייהם של 90
אחוז מבני האדם האחרים הפזורים על כדור הארץ. ואז כשהייתי בן
80 קיבלתי דום לב ומתתי, עקב איסור מוחלט לספר על חיי העולם
הבא לא אטרח או אעז להפר איסור זה, אבל קיבלתי רשות לספר את
שקרה לי מיד לאחר מותי וסיום חיי הקודמים. ובכן מיד עם מותי
ועזיבת גופי הגשמי התקבלתי על ידי מדריך שהמתין לי מיד עם מותי
ותפקידו היה להוריד אותי בדמותי החדשה חזרה לכדור הארץ, המדריך
הסביר לי כי ישנם נוהלים ברורים ואל לי להפר שום נוהל כי אחרת
אצטער צער רב, ואני שאחת מתכונותי הפחות חיוביות היתה אי קבלת
שום נוהלית, ובמילים אחרות "נוהלים נועדו להפרתם.." התלוותי אל
המדריך אשר העמיד אותי בתור לא קצר שהזכיר לי את התורים ללחם
במדינה קומוניסטית מיד לאחר השתחררותם מגן העדן הקומוניסטי.
עמדתי בתור וכשהגעתי למשרד הראשון ניצטוותי למשוך כרטיס הגרלה
מתוך כרטיסים רבים אחרים, הופתעתי רבות  שבעולם הבא ההימורים
גם הם קיימים לתשומת לב המהמרים החיים, והתחלתי לחשוב שבעצם
החיים אחרי המוות יכולים להיות מענינים. שלפתי כרטיס והמדריך
ביקש מימני לפותחו, פתחתי את הכרטיס וגיליתי שכל שהיה בכרטיס
היה רק טקסט קצר שהסתכם במילה "תרנגול הודו" שאלתי את המדריך
למשמעות המילה אך הוא מילה פיו מים ובשפת אישתי שתק.
הפעלתי את מוחי האינטלגנטי ומיד הבנתי שמדובר כנראה לארוחה
שתוגש כאשר נהיה רעבים, ואז הגענו לתור ארוך יותר , שאלתי את
המדריך לפשר התור והוא ענה לי כי התור הוא למשרד להתאמת
האינטלגנציה לגלגול הבא, ואני אשר הוערכתי על ידי אישתי כאדם
מאוד אינטלגנטי, החלטתי להשאר עם הקיים, משמע "אינני הולך
לשנות את האיטלגנציה הקודמת שהייתה לי, ואמנם לא שיניתי,
המדריך ניסה להפציר בי לשנות אבל משסירבתי הוא לא לחץ ולכן
דילגתי בקלילות מעל מכשול זה כשאני מהרהר לעצמי עד כמה אישתי
היתה גאה בי לו ידעה על מעשי בעולם הבא... אבל פה קרה לי דבר
נורא ואיום...
ובכן הקשיבו ושימעו.. הגעתי לבסוף אל משרד מפואר אשר שם ללא
תור קיבל אותי  אדם זקן ומרשים שמתפקידו היה לבצע את השליחה
חזרה לחיים, הושטטתי את הכרטיס עליו צויין "תרנגול הודו"
ושאלתי "היכן חדר האוכל?", הוא חייך אלי והסביר כי אין חדר
אוכל פה וכי מיד לאחר שנשלח לחיים ככל הנראה ניזכה לארוחה ע"י
משפחתינו החדשה ושהוא תקווה שהמשפחה החדשה תאמץ אותי באהבה
וחום. שאלתי לפשר הכרטיס שבידי והתשובה שקיבלתי החרידה אותי
הוא השיב בחיוך כי בגלגול הבא נועדתי להיות "תרנגול הודו", הוא
הביט בי לפתע ושאל בלחש "כלום אתה לא  אינטלגנטי מידי בשביל
להיות תרנגול הודו??, כל המיועדים להיות תרנגולי הודו לא
שואלים שאלות.."  ואז המשיך במשימתו הניח ידו הימנית על ראשי,
איחל לי בהצלחה  ומיד חשתי עירפול שאחוריו מצאתי את עצמי בחברת
תרנגולי הודו, ואני מביט בהם בחלחלה מרובה ונרתע מחברתם, אני
מביט בעצמי ואני נראה כמותם, ניסיתי לדבר, אבל במיבנה האנטומי
בו נמצאתי כל שיצא היה "קוקוריקו, קוקוריקו", מיד פניתי
לתרנגול הודו שהיה לצידי ושאלתי לשלומו, הוא הביט בי לשניה,
בעיניו נראה מבט מטומטם, ואחר הוא מיהר להמשיך בארוחתו, ואני
תרנגול הודו עם חוכמת אדם מביט בעצב בחברי התרנגולים אשר
עסוקים כל זמנם בארוחה ואינם מודעים לגורלם הקטסטרופלי. מחוסר
ברירה גם אני הצטרפתי אל האוכלים כשמחשבותי מבולבלות ומפוחדות,
ולכם בני האדם אני ממליץ לעולם על תוותרו על המשרד להתאמת
האינטלגנציה, התאמת האינטלגנציה היא למען אושרכם, וההוכחה שאני
התרנגול הודו היחיד המדוכא בכל הלול כולו מה גם שהתרנגולים ממש
לא מדברים וגם לא נחמדים...