[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אנחנו חולפים במהירות על פני האנשים המעטים שהשכימו קום הבוקר.
השמיים מתחילים לקבל צורה של הזמן הקצר הזה, הכמעט שקט של אחרי
הזריחה. ציפורים, פה ושם קולות קטנים של מכונית או קטנוע,
ואולי איזה אוטובוס, משהו שנותן סימן שהחיים עוד זורמים.

אבי לוקח את הסיבובים במהירות, ואני עוצמת עיניים כדי לא לקבל
סחרחורת. "למה את מפחדת?" הוא מתחמם. "את יודעת מה? אם לא היית
מפחדת כל הזמן, תחשבי לך שיכולת עכשיו להיות בצ'ילאאוט, אחרי
אחלה סקס".
אני יודעת שזה נכון. אבל זה מושרש בי, אני לא יודעת איך
מתגברים ומתקנים את זה. נראה לי פייט אבוד מראש. אולי נחכה עד
למסיבה הבאה, אז אני מורידה מגנים ומשתחררת כולי, אבל זה כל כך
רחוק ממה שאני מרגישה עכשיו. לרגע אחד, כשאני מתרכזת, זה נראה
לי כמו משהו נורא חשוב ומסוכן. אבל, בעצם, זה לא. רק אצלי זה
ככה, אבל בעולם האמיתי- זה פשוט לא.
למה לא לזרום לזרום לזרום מה כבר יכול לקרות? אני חושבת  כשאני
מתיישבת בעייפות על המיטה, ומתחילה להוריד באיטיות את הגרביים.
הדבר הכי נורא איום שהכי הגיוני שיקרה (במציאות האמיתית) הוא,
שאף אחד מאתנו לא יזכור להביא קונדום. וזו אכן יכולה להוות
דילמה קשה, במיוחד כשאתה נתון בסערת רגשות עצומה כזו, להמשיך
או לא להמשיך?
איזה מזל שאני לוקחת גלולות.

בגלל שאני מפחדת, החיים רצים לי מהר מידי. לפני דקה עוד היתה
לי שגרת יום ממוקדת, היה לי חבר, היו לי דברים לעשות. הימים
עברו לפי הסדר, השינויים במצב הרוח היו מובנים. ועכשיו אני
מוצאת את עצמי בנקודת מוצא.  אני יכולה לבחור לעצמי התחלה
חדשה, חבר נורמאלי לשם שינוי. תיכף תהיה לנו דירה חדשה, ואני
כל הזמן רואה מסביבי שלטים שמסמנים לי לבחור משהו. לסמן לי
שמשהו משתנה. לא משהו מוגדר, רק קפיצות בקו הזמן. כשקרובים קשה
לראות בבירור, אבל אם אשתמש בזה בחוכמה, בסוף אני אראה. אולי
אפילו אמצא את מה שאני מחכה לו, רק שאני לא יודעת מה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ארגנטינאי ?
זה לא צריך
להיות
ארגמתימאי?

צפיחית בדבש
מדקדקת בקטמות


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/10/02 11:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שקט בקופסא

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה