וכולם עומדים במעגל גדול מסביב
ורק אני לבד באמצע עומדת
אני שומעת את קולותיהם של הילדים
הם ממלמלים וצוחקים.
דברים מתעופפים באוויר
ולפעמים גם פוגעים.
כשהם רוצים לצחוק
אני שם
כשהם רוצים לבעוט
אני שם
כשמדגדג להם בידיים
אני שם.
טעות אחת קטנה ולא במקום
של משרד החינוך
הפכה אותי לילדה ללא ילדות
לילדה ללא חיים,
מילה אחת קטנה
של אישה טיפשה
הפכה אותי לילדה
שמהצל של עצמה פחדה.
והדמעות בלילות
את הכר מרטיבות
והשנאה לקום כל בוקר שוב לראותם.
מה שאני עברתי שמה חמש שנים רצופות
אני לא מאחלת לאף אחד
ובקשה קטנה לי לקוראים
אם אתם נטקלים
באדם שעובר משבר דומה
אל תתנו לא להיות ולהרגיש לבד
כי לי לא היה אף אחד מלבדי
וזה לא מספיק בכלל
אפילו לא ליום אחד של סבל
וגם אתם לא הייתם רוצים לעבו זאת
אני מבטיחה לכם.