מעצבנים.
אז כל קיץ היינו מפלחים כמה, חבר שלי ואני. ואם הם היו רצים
אלינו היינו זורקים עליהם אבנים קטנות שיברחו.
חתכנו אותם בסכין לכמה חתיכות כדי שיהיה יותר נוח לאכול, אבל
הבעיה שלא תמיד היינו פוגעים.
וכשאכלנו אותם, היינו מתלכלכים במיץ האדום שלהם, ומאז הם כבר
לא נובחים יותר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|