א.
אהובתי הרחוקה
נזכרתי בך כשהכנתי כוסכוס
משהו ממרחק הדלעת מהחומוס
וסולת הכוסכוס ממי המרק
הזכיר לי שיפה לך המרחק
ויפים לי מרחבי תלישתנו.
איני זוכר אהובתי אם בלושית הנך
מוראבדית או בת תערובת,
אך רציתי לשמוע שוב את מקורות הסכסוך
ואיך יושבו אלו לטובת שבת חורגים גם יחד.
ספרי שוב שאדע גם אני ליישב שבילי שיערך בזיכרוני.
זמן רב עבר מאז מכתבך האחרון
קשה לי אי-יעילות הדואר המלכותי בארצך
גם אם איני רוצה לדבר בה סרה
עלייך לדעת כי מכבידה היא על הלב
והרגש כמו לא נשאר חייב
נוטע גם הוא מרה שחורה ומתלונן על הסחבת.


ב.
מכתב שני לאהובתי
מה יפים הם הלילות לאחרונה
ירח סר למרותי
וכמו יודע תשוקתי לתנועה
מתכווץ הוא והולך ונעלם
וחוזר בחזרה להפגין (ביהירות יש לומר!)
את מלואו הזרחני.
תהיתי אם גם בארצך ירח סר למרותך
הו את הלא אוהבת גם את התנועה
שעבדי אותו לקול תרועתי ממרחקים!
ויחד נשב לאורו
אני אדע אותך לפי תאריכים
ונדע כי קלו מרחקים
בלב חסר.


ג.
הו אהובתי
אמש התפוצצו אנשים בקרבת ביתי
לא חשבתי עלייך כשחלוני נרעד
וגם לא כשתהו עיני אל מול שביל הדם
בנסותם לפענח אם מעיים אלה או קרביים...
וכי יש הבדל...? נו מילא
די לך במליצות אהבתי אלייך
ולא אכביד על יגונך בשארי בשרי תרתי משמע
המתדפקים על מדרכות עירי.
כתבי לי אהובתי
מזה זמן לא ידעתי שורותייך
האם חסרים העפרונות בבלוש-מוראבדיה?
כי ארצי הנך יודעת
תוכל לספק יעוץ לארצך המפגרת (די לך אהובה, הקשיבי עד הסוף)
בתחום העפרונות (וכי חשבת שלא אוסיף העפרונות?)
כתבי ודי!


ד.
הו אהובתי!
מרה שחורה תקפתני
איני יודע אם מחסרונך אותי
או אם מחסרוני אותך תקפתני זו
אך געגועיי אלה
פיגולים הם לקיבת אהבתנו
לא דרשתי בבואך (למרות שאוסיף לצפות)
כי רק בהעלאת זכרוני מראשך אל הכתב (שאדע)
ולמה תקמצי אהובתי בשמש אהבתך אותי
שזפי אותה בעור חסרוני!


ה.
דבר נורא קרה אהובתי!
וכך היה:
בבוקר האתמול לקחתי את שליח הדואר
כבן ערובה... הו איני אוהב צירוף כבול זה
אתקן כי לקחתיו למישמורתי
עד אשר יגלה להיכן נעלמו מכתבייך
כי ידעתי היטב שאין בעיה או עיכוב
בדואר ארצך המתפתחת (והולכת)
כמו אהבתנו הנצחית
מה לה סיבה להתעכב
אם לא דוור נוכל מעכבה בכוונה תחילה?
אך לא בזה אדע מורא וחת
כי נשבעתי לחקור בדבר
גם אם לא אגלה מפי אותו דוור אומלל...
וכאן אהובתי החלק הנורא:
נעלם הדוור ואיננו!
איני זוכר אם במזווה ביתי הטמנתי אותו
או בחדר הארונות
אפילו השטיחים ניערתי
ונעלם לו הנבל
כפות מרגליו אל ידו השמאלית
לבטח לא התרחק...
לא אלאה אותך במציאת פיתרונים
די והותר בהשתאותי אל מול מיקרה מוזר זה
חזרי נא לעיסוקייך
ודרשי בשמי בשלום ארצך המתפתחת! (והולכת)


ו.
שוב איני נישא ברוח
ומה שהיו תפרים
קלושים עכשיו כנר
שוב אינך דלת
ואין מדרגות ממך
אל תוכי
או שמא ילעיזו בבלוש-מוראבדיה
כי חלוני נסגר (תריסיו הוגפו)
או עפעפייך נחלשו
ווילונות חונקים את עשן אהבתנו
אם יחייכו בני ארצך
איני אחראי למעשיי
ידעי אותם אהובתי
למען ימנע מאיתנו הסקנדל


ז.
מכתב זה יהיה קצר אהובתי
כי מצאתי בעצמי מזור
לנבלותו של הדוור הנעלם
או לנבלות (לזכר אהבתנו
איני מוסיף כ"ף סופית
למעשה נבלה זה) היעלמותך

גור כלבים מסכן
רועד מקור אל דלתי
התדפק חרש אמש
היי שלום בינתיים.