ששש... שקט, למה את בוכה?  אני יודע שקשה לך אבל אני פה ואת לא
צריכה לבכות. אז מה אם הוא בנאדם דפוק ופגע בך ככה, הוא לא
שווה את הדמעות שלך, תדעי משהו חשוב : למרות שכואב לך וקצת קשה
אני איתך אז אל תבכי.

מישהי חכמה אמרה לי פעם שכדי לדעת שאש שורפת מספיק רק להתקרב
אליה, נראה לי שאת היית צריכה  ממש לגעת בה ונכווית נכון?
אבל אני לא אגיד "אמרתי לך" כי זה רע ומכאיב ובכלל לא עוזר. רק
מה תהיי בטוחה שאני תמיד פה בשבילך, לחבוש לך את הפצעים ולתמוך
כשכואב, כי כנראה שזה התפקיד שלי לא?

לפעמים נדמה לי שממש לא בראש שלך לשמוע ממני בכלל ואת לא רוצה
לראות אותי. ואז אני חושב ש "אולי היא צריכה אותי דווקא
עכשיו?"
"אולי מתי שאני הכי רחוק ממנה היא רוצה שאני אדבר איתה?"
המחשבה הזו מחזיקה אותי קרוב אלייך - תמיד.

עוד מעט, כשתפסיקי לבכות הוא יתקשר אליך ויבקש "רק לדבר איתך"
רק "לראות אותך" אבל אני יודע שזה לא רק ,אני יודע שתחזרי
למשחק החברות הזה ואני, אני אעלם לאט לאט מהאופק...  עד הפעם
הבאה.

שאלו אותי פעם מה אני מוצא בך בכלל ולמה אני דוחף את הראש שלי
לחיים שלך אני אף פעם לא עונה. את הסיבה גם את כנראה לא תדעי.
רק תדעי שאני איתך תמיד כי אני מאמין באהבה.

זו לא אהבה רומנטית (אני חושב) זו מן הרגשה שיוצאת ממני לעולם
ורוצה שיהיה לך רק טוב רוצה לגונן עלייך. האהבה הזו עוטפת את
כולי ומנסה להגיע אליך, להשפיע עליך אבל את, את לא קולטת אותה,
בזמן.

כשאני אתעורר את לא תחכי לי כי אני לא חלק מהחיים שלך, אני רק
כלי עזר לתכנית החיים שלך. אולי בגלל זה אני עדיין מחכה שתפתחי
סוף-סוף את העיניים ותראי אותי כאור בחיים שלך ולא כצל.

                    אני מאמין באהבה, ואני לא לבד.