הדר רוצה לזיין את יונתן. היא רוצה להיות בין זרועותיו. להרגיש
את החום שלו עוטף אותה. היא רוצה להתכרבל בתוכו. היא רוצה
להרגיש אותו בתוכה. היא רוצה שהוא יגמור בתוכה. להרגיש אותו
זורם בה. היא רוצה ליהנות ממנו. איתו.

יונתן אוהב את הדר. הוא רוצה להיות איתה. ליהנות איתה. לחבק
אותה. לעטוף אותה בזרועותיו. להסתכל עליה כשהיא ישנה, נשענת עם
היד שלה על החזה שלו. לשחק לה בשיער. יונתן רוצה לעשות אהבה עם
הדר. להיות איתה כל הזמן. לאהוב אותה.

הדר לא רוצה חבר. היא מפחדת ממחויבות. היא מפחדת לאהוב. מפחדת
שיאהבו אותה. היא רק רוצה להרגיש את יונתן. להרגיש בצורה
פיזית, לא כמו שיונתן מרגיש.

יונתן אמר להדר שהוא אוהב אותה. שהוא רוצה להיות איתה. להרגיש
אותה. במובן האמציונלי, לא כמו שהדר רוצה להרגיש. אבל הדר לא
רוצה אותו ככה. היא לא רוצה חבר. היא מפחדת. היא רק רוצה
להרגיש. היא אוהבת את ההרגשה של זה.

הדר אמרה ליונתן מה היא רוצה. לזיין אותו. להגיע למצב שהוא
בתוכה. להגיע לנקודה של החיבור העילאי. גם יונתן רוצה חיבור.
אבל לא כזה. לא כמו שהדר רוצה.
יונתן לא רצה, אבל הוא לא יכל לסרב לאחת שהוא אוהב. עדיף לילה
אחד מאשר על כלום, הוא חשב. הוא לה שהוא רוצה. רק החיוך
והנשיקה לבד, שהיא נתנה לו לאחר שהנהן בראשו, היו שווים את
השקר. היו שווים את העובדה שהוא הולך לפעול נגד רצונותיו. נגד
עקרונותיו. נגד אהבתו אליה.

יונתן והדר עושים אהבה.
הדר ויונתן מזדיינים.
היא מאושרת. היא קיבלה את מה שהא רוצה. נעטפת על ידו. נסגרת
סביבו. ע"י חום הגוף שלו. הריח שלו.
גם יונתן מאושר. כי הדר מאושרת. הוא קיבל את מה שהוא רוצה.
בערך.
הוא בתוכה, שניהם עומדים לגמור. הם הגיעו לנקודה. למקום
העילאי. מחובקים, מחוברים יחדיו.
היא מאושרת. והוא, בוכה.