[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בעיירה קטנה באי ירוק בעולם מושלם לא רחוק מכאן, חי לו ברוגע
ובהרמוניה שבט קטן של מלאכים.
כל בוקר המלאכים היו קמים, אוכלים, שותים ומשחקים בנחת משחקים
של מלאכים. לאחר ארוחת הצהריים כל מלאך היה לוקח ערימה של ארבע
חצים של מעשים טובים ויורה אותם לעבר כוכבים אחרים. בערב שוב
היו המלאכים אוכלים ומשחקים משחקים של מלאכים.
יום אחד, לפני קצת יותר מעשרים שנה, פגע ברק בעולם המושלם של
המלאכים והעיף אותם למקומות שונים. וכך פתאום, באמצע שום מקום,
מצא את עצמו רם, מלאך צעיר, לבד בלי אף מלאך שהוא מכיר.
המלאך רם הצעיר היה לראשונה בחייו לבד בלי אף אחד. הוא החליט
לעשות הכל בשביל למצוא שוב את חבריו המלאכים.
לאחר מספר ימים שמע רם אנשים מדברים. הם אמרו שיש מקום קטן,
בארץ קטנה, בעולם קטן ולא מושלם ואולי שם יש מלאכים. רם החליט,
בלי לחשוב פעמיים, לנסות למצוא את המלאכים.
לא עבר יום, עברו יומיים, ורם המלאך נחת במקום הקטן בארץ הקטנה
בעולם הלא מושלם. בגלל שרם המלאך היה כל-כך מושלם, והעולם אליו
הגיע היה כל-כך לא מושלם הוא החליט שבשביל לא להתבלט יותר מדי,
הוא יאמץ לעצמו שתי תכונות לא חשובות ולא מושלמות .
וכך הוא נולד מחדש בעולם הלא מושלם...

מהיום שנולד ניסה רם המלאך למצוא מלאכים שכמותו, כדי שיוכל
לחזור ולשחק איתם. בנוסף הוא ניסה לעשות עוד שני דברים: להפוך
את האנשים סביבו לטובים יותר ואת חייהם למצחיקים יותר.
רם המלאך החליט שבשביל למצוא את המלאכים הוא צריך לפגוש כמה
שיותר אנשים, אולי ביניהם הוא ימצא את המלאכים. לכן כשנולד,
הוא הלך לגן של אנשים רגילים, בתקווה למצוא שם את המלאכים.
לאחר מספר שנים בגן של האנשים הרגילים רם המלאך הבין -
כאן אין מלאכים.  
לכן רם המלאך עבר לבית ספר של האנשים הרגילים, אולי שם ימצא
מלאכים. אחרי שנה בקבוצת אנשים אחת, רם שוב הבין -
גם כאן אין מלאכים.
רם המלאך עבר לקבוצה בוגרת יותר של אנשים,  אולי שם יהיו
מלאכים. אך לאחר ארבע שנים בהן עשה טוב לאנשים, רם המלאך שוב
הבין - גם כאן אין מלאכים.
רם המלאך החליט לעבור לבית ספר אחר של אנשים רגילים.
כל בוקר רם המלאך היה לוקח את ילקוטו, עם החצים של המעשים
הטובים והולך לבית הספר. הליכתו הייתה מרחפת, שלווה ומלאכית,
שונה מהליכתם של האנשים הרגילים. אך לאחר שנים בבית הספר החדש
של האנשים הרגילים רם המלאך הבין -
גם כאן אין מלאכים.
יום אחד רם המלאך שמע מאנשים על ארגון גדול של אנשים שעושים
מעשים טובים. רם היה בטוח - "מצאתי מה שחיפשתי, כאן יהיו
מלאכים".
הוא הצטרף לארגון ובילה בו את מרבית זמנו. הוא נפגש עם אלפי
אנשים רגילים, גם במקומות רחוקים, בעולם הלא מושלם.
אבל שוב, לאחר שנים, רם המלאך הבין - כאן יש הרבה אנשים טובים,
אבל גם כאן אין מלאכים.
לאחר שעזב את הארגון ובית הספר של האנשים הרגילים החליט רם
המלאך לחפש מלאכים במקומות פחות שגרתיים - הוא החליט להצטרף
לציפור קטנה ולחפש איתה את המלאכים.

בינתיים, מסתבר, מספר מלאכים מצאו אחד את השני וצברו כוח .
לאחר זמן מה, כשראו שהכוח בידיהם מספיק חזק, הם החליטו לאתר את
רם המלאך ולהחזירו אליהם. לאחר מספר ימים הם מצאו את רם המלאך
במקום הקטן בארץ הקטנה, בעולם הלא מושלם.
המלאכים התאחדו ובכוחות משותפים הצליחו להעלות את רם המלאך
בחזרה אליהם. כשרם המלאך הגיע אליהם הוא מאוד שמח, סוף סוף הוא
מצא את חבריו המלאכים והוא יוכל שוב לחזור ולשחק איתם משחקים
של מלאכים. אבל בתוך השימחה, היה ברם המלאך גם עצב קטן - הוא
לא הספיק להפרד מחבריו, האנשים הרגילים,  בעולם הלא מושלם.
מאז יושב לפעמים רם המלאך עם חבריו המלאכים ומקשיב. הוא שומע
כמה האנשים הרגילים שפגש בארץ הקטנה בעולם הלא מושלם מתגעגעים
אליו, לרם המלאך.

שבוע אחרי אני יושב לבד בחדר, מתבונן בתמונה שלך ומבין -
גם כאן כבר אין יותר מלאכים...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אפשר לחשוב
שרצחתי מישהו!








בני סלע, מתגונן


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/10/02 13:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור רובינשטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה