[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הוא ידע שהיא לא רוצה חיבוק אז הלך.
היא נשכבה על החול שכבר התחמם והטביעה את יגונה בתוכו.

עברו שנתיים , היא והוא לא נפגשו מאז אותו לילה בחודש יולי
אותו לילה שנגמר מאוחר מידי , בלי חיבוק.
היא ניסתה להפסיק לחשוב עליו אך לפעמים לא יכלה
לשלוט על עצמה ונפשה קראה לו , לעיתים כששמעה נפשו
חזרה היה בוכה ולעיתים אפילו היה זועק לה מילות אהבה
קרירות.
הוא התחיל לעבוד בארה"ב והיא נשארה בישראל ,
היא עברה לגור עם חברתה , והוא היה גר לבדו , אך שניהם
לא יכלו להפסיק לחשוב אחד על השני.
בוקר אחד בחודש יולי הוא התעורר מצעקות נפשה וצעק לה
בחזרה שהוא אוהב אותה , הוא החליט שהוא חייב לטוס
לישראל ולראות אותה אפילו לא לומר כלום רק לשבת ולהביט
בה , בנפש התאומה שלו.
הוא תפס את הטיסה הראשונה לישראל וחזר אליה
הוא דפק על הדלת , היא פתחה , הוא לקח אותה לים ,
לאותו ים מלפני שנתיים , הוא ניסה להתקרב עליה והיא
לא הסובבה את גבה הפעם היא התקרבה אליו , רק בשביל
לקבל חיבוק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"תראה, מאחוריך,
הברווז הזה הופך
לספר!"





מתוך: "101
דברים שלא כדי
להגיד למאבחן
שלך"


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/10/02 13:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שרון קארקאס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה