א
ישבתי במשרד הקטן שלי ובהיתי במסך המחשב בשעה שהעורך צלצל אלי
לפני שנה בדיוק מהיום. נחום, הוא אמר, אתה צריך להיפגש איתי
בהקדם. הייתה לנו היום תקרית עם שלמה
'שלמה מנוחין ?' שאלתי, מבקר הטלוויזיה?
כן, סיפור מאוד עצוב נחום.
שלמה היה מבקר הטלוויזיה של העיתון שנתיים ברציפות. שהוא רק
הגיע הוא תמיד היה אדיב לכולם, במסדרונות הייתה בו מין שימחת
חיים טבעית שהלכה וכבתה ככל שהוא נכנס לתפקיד. הוא היה אחד
העובדים החרוצים במערכת וראה טלוויזיה כמעט בכל שעת ערות שלו.
נכנסתי למשרד העורך והתיישבתי מולו מניח את מרפקי על השולחן
ומביט לו בעיניים.
העורך הסתכל עלי במבט רחום במקצת וסיפר לי ששלמה נכנס אליו
למשרד על הבוקר עם טלוויזיה בידיים. הוא עמד מולו כדקה רועד
כולו ואז זרק את המכשיר על הרצפה והחל בועט בו בוכה. העורך אמר
שאז שלמה עשה כל מיני דברים שעדיף שאף אחד לא ידע כדי לשמור על
כבודו בכל זאת אבל הוא כן יכול לספר שכשנכנסו עובדי מערכת
ששמעו את כל הרעש הזה הם מצאו את שלמה מפרכס על הרצפה בעוויתות
אפילפטיות.
שלמה התפטר ? ניסיתי להמתיק את האווירה
העורך לא עיווה את פיו בסימן חיוכי כלשהו ואמר בלקוניות ששלמה
מאושפז כעת במחלקה הסגורה בתל השומר וניתן לבקר אותו אם רוצים.
אמרתי שזה נורא ובלתי נתפס איך בחור נחמד כמו שלמה נעלם ככה
פתאום וקמתי לצאת החוצה ולחזור למשרדי אבל העורך הורה לי
להמשיך ולשבת.
' אני רוצה שתחליף אותו נחום'
'אני? ' צייצתי והעמדתי פני מופתע 'אני הכתב לענייני חברה,
תמיד הייתי הכתב לענייני חברה'
' ההבדל הוא לא מהותי כל כך נחום, אתה מאוד מוכשר ואני בטוח
שתהייה מבקר טלוויזיה מעולה. '
הבנתי שאין לי יותר מדי ברירות ויצאתי מהמשרד

ביום למחרת נסעתי לבקר את שלמה בבית החולים, לפני שנכנסתי
לחדרו התבקשתי ע"י האחות לעשות אז זה מהר ולא לרגש אותו ייתר
על המידה.
שלמה שכב בחדר לבד על מיטה גדולה  מכוסה בסדין לבן, גופו רתום
למיטה ברצועות עור עבות ולידו הימנית הייתה מחוברת זונדה קטנה.
הוא הביט על הקיר מולו במבט אטום וריק.
נעמדתי לידו ..שלמה שלמה, קראתי זה אני נחום, מה שלומך?
הוא הסיט לאיטו את ראשו לכיווני ואז החזיר את מבטו  לנקודה
הסמויה על הקיר מולו.
שלמה שתדע לך שאנחנו נישאר שם בשבילך שתחזור לעצמך . שלמה, אני
הולך להחליף אותך בתפקיד בינתיים אמרתי לא מאמין למשמע דבריי.

הוא שוב הסיט את מבטו לכיווני הביט בי כדקה, הרים גבה אחת
בפליאה וחזר לצפות בקיר שלמולו .
מה קרה שלמה ? שאלתי בציניות ' ראית יותר מידי טלוויזיה? '
שלמה החל לצעוק הברות לא ברורות שנשמעו כמו קללות וניסה
להשתחרר מרצועות העור העבות.
האחות נכנסה לחדר ואמרה לי שזהו, נגמרה שעת הביקור בשבילו שהוא
חלש וצריך להתאושש ושאני כנראה אדם מלא בטקט. "שלט" קרא שלמה
לאחות " לכבות, שלט שלט!  לכבות!" הוא ציווה
"אין שלט  שלמה " אמרה האחות " נגמרו השלטים, אתה צריך את
התרופה שלך עכשיו.
יצאתי מחדרו חיוור מפוחד.

ב
התכנית הראשונה בה צפיתי על מנת לבקרה הייתה שעשועון. התיישבתי
מול הטלוויזיה החדשה והענקית שהעיתון קנה לי וביקשתי מאשתי לא
להפריע לי חצי שעה כי אני עובד.
הפתיח המרשים נפתח עם רקדניות יפות שרוקדות סביב ומלטפות את
המנחה שנכנס למסוק נוצץ שטס ונוחת על גג אולפני הטלוויזיה. משם
לוקח את הצופים הפתיח לפתח האולפן בו מקבל המנחה תיק שחור ומלא
בכסף שאיתו הוא נכנס לאולפן.  
מכונת התשואות הרמות וההיסטריות מופעלת ברגע שיש קלוז אפ על
פניו היפות של המנחה. הוא מודה למכונה על קבלת הפנים ומודה
לצופים בבית על כך שהוא כבר חודש שלם המנחה של השעשועון המצליח
ביותר במדינה.
הוא מתחיל לספר בדיחות 'איך-מה זה' שהוא כתב לפני התכנית ' איך
אומרים מובטל? ' הוא שואל את המצלמה ' עובד הי טק ' הוא מכריז.
מכונת הגיחוך הלגלגני נשמעה וכבר הוא ממשיך עם 'מה זה גבר נאמן
שאף פעם לא בוגד באשתו ? ' הוא שואל ועונה מיד אח"כ '
אימפוטנט!' הוא מעשיר את הצופים. מכונת הצחוק הנשי עם שריקות
הבוז הגבריים נשמעת .
המנחה מספר שהערב שוב הוא יהיה המלאך הגואל של עוד נשמה
אבודה, שהפעם הם חיפשו את המקרה הסוציו אקונומי הקשה ביותר
שבכל זאת אפשר להראות בטלוויזיה והוא רוצה להודות שוב, בפעם
האלף, לשירות הסוציאלי שעוזר להם לאתר את המקרים האלו כל פעם
מחדש. הוא הוסיף שבלעדי השירות הסוציאלי שעושה עבודת קודש
התכנית לא הייתה תכנית הבידור הנצפית ביותר במדינה!
על המסך מתחיל קליפ מהיר בו שתי דוגמניות מלוות עובדת
סוציאלית, דנה שמה, לסיור שלה בשכונת מצוקה.  הן דופקות על
דלתות של נזקקים, יושבות איתם בסלון, במטבח, פותחות את המקרר
ומזמינות את המצלמה לתאר את הריק. שורה של קטעי ראיונות מקוטעת
מרצדת לה מול הצופים ' ממתי את נכה ? , אין לי כסף לבשר לילדים
, אתה כבר התייאשת מהמצב? אני תמיד משאיר מקום לתקווה. מה הכי
היית רוצה? לקנות לאימא שלי מתנה ליום האם. המצלמה פונה
ומתמקדת בפני הדוגמנית היפה בזווית עיניה נוצצת דמעה.
פרסומות של מוצרי חלב, מכוניות חדשות ותחתוני נשים נועזים החלו
לשטוף את המסך הקטן ואני התחלתי לכתוב לי רישומים בנקודות על
המחברת שקניתי במיוחד
-- פתיח מושקע ומבוים בהקפדה
-- תכנית מצליחה מאוד תודות לעניים
בסיום הפרסומת האחרונה שקידמה נופש בתורכיה ב1000$ בלבד לכל
המשפחה ננעצה המצלמה בפנים של אחד ממשתתפי הקליפ. הוא היה
חיוור וחשף שיניים צהובות.
קולו של המנחה נשמע ברקע. היה לנו קשה מאוד לבחור לו בגדים
ב...כתובית של רשת חנויות אופנה  הופיעה על המסך. כן, כן אנחנו
פה עם אמיר, שכאמור השקענו מאמצים מרובים על מנת לאתרו
מה שלומך אמיר?
טוב, טוב מאוד תודה
מכונת הלגלוג נשמעה ברקע
עכשיו טוב אמיר מה? אתה ישנת על עיתון שמצאנו אותך בגינה שם.
כן, עכשיו שאלת, עכשיו שלומי טוב.
כן עכשיו טוב, אנחנו לקחנו את אמיר אתמול ליום ניקיונות ופינוק
במלון המושיע והוא ישן שם בחדר הממוזג כל הלילה איך היה אמיר?
היה, מה אני אגיד לך, היה כיף חיים המזגן, והאוכל והכול. ממש
אני מתרגש קצת.
אנחנו עוד מעט מתחילים את המשחק אבל קודם כל בואו נכיר את
המתחרה של אמיר בוא נשמע אתכם אומרים שלום לבנג'י הכלב. לבמת
האולפן נכנס כלב פוינטר גדול ומקשקש בזנב וקשור למאלף מקצועי
וקשוח.
מה שלום בנג'י היום? , אנחנו הרי  מכירים אותו כבר מניצחון של
משבוע שעבר!
הוא לא יכול לחכות לתחילת המשחק ענה המאלף
המנחה ירד על בירכיו ליטף את בנג'י שליקק את פניו וקשקש בזנבו
לפני שנתחיל את המשחק, הניח המנחה את ידו על כתפו של המאלף,
נזכיר את החוקים. החבאנו עצם מיוחדת ברחבי האולפן ומטרת
המשתתפים היא למצוא את העצם במהירות האפשרית. כל משתתף יכול
למצוא את העצם בכל דרך שייבחר כל עוד הוא אינו פוגע פיזית או
נעזר במשתתף האחר. בתוך העצם מתחבאת הפתעה נדיבה כרגיל. אני
אישית שמתי אותה שם!.
פרסומת של בנק, בירה, וטלפון חדש נכנסו בזו אחר זו. לקחתי את
העט שלי ורשמתי על המחברת המיוחדת שלי
--  מצב העניים השתפר תודות לעצם השתתפותם בתוכנית
--  המשחק משלב יונקים שונים באתגר תחרותי שבו הפרס ישמח את
שניהם
בסיום מבזק הפרסומות שהסתיים בפרסומת לאוכל לכלבים נשמעה אזעקה
עולה ויורדת ברחבי האולפן . והחיפוש מתחיל! צעק המנחה
מכונת עידוד אמיר נשמעה ברמקול ימין של הטלוויזיה ומכונת עידוד
בנג'י נשמעה משמאל המאלף שחרר את בנג'י ופקד עליו 'חפש'. המנחה
טפח קלות באחורי אמיר ואיחל לו בהצלחה. בנג'י ואמיר החלו
להתרוצץ על ריצפת האולפן. אמיר החל להפוך את כורסאות האולפן,
לקרוע את הריפודים שלהם והפך את השטיחים הרבים שהיו פזורים על
הרצפה  בנג'י מצידו רחרח  במהירות את ריצפת האולפן מקשקש בזנבו

תחב את ראשו בין הכריות והקופסאות  הרבות שהיו מפוזרות בכל
מקום נבח כמה נביחות  רמות ומצא את העצם בתוך קופסת עץ מעוצבת.

קולות ניצחון נשמעו מכל עבר ופתיתי נייר החלו לנשור מתקרת
האולפן. המצלמה התמקדה בבנג'י העצם בפיו והוא מחייך מאוזן
לאוזן ואחר כך באמיר, מזיע ומביט בכלב בחיוך מבויש.
המנחה נכנס לפריים מחויך  מחכך את ידיו זו בזו.
בנג'י זכה גם הערב, אני מזכיר לכם כי בנג'י זכה כבר ב2
התוכניות האחרונות ואם הוא יזכה בתוכנית הבאה הוא עולה לשלב
אלוף האלופים!
בואו נראה במה  אמיר כמעט זכה !
הוא לקח לבנג'י את העצם ופתח אותה בהברגה שטרות של מאות שקלים
התפזרו על הרצפה . אמיר כמעט זכית  ב5000 שקלים . מכונת האכזבה
השמיעה את קולה ואמיר אמר שלא נורא ואולי בפעם הבאה.
ביד רועדת לקחתי את המחברת מהשולחן,  ולא ידעתי מה לכתוב בה.
לאחר מספר רגעים של חשיבה כתבתי את הנקודה האחרונה בסיכום של
התכנית
-- חוש הריח המפותח גבר שוב על המוטיבציה האנושית.
במשך לילה שלם כתבתי את הביקורת שלי על השעשועון הקפדתי על כל
מילה ורעיון שכן זו הייתה הביקורת הראשונה שכתבתי. טענתי
בביקורת שתוכנית זו עושה שימוש, במרושע,  בחולשות אנושיות.
שסיימתי את הכתיבה עלתה השמש. הרגשתי מרוקן מתוכן וחיות, במוחי
עדיין מרצדת תמונתו של אמיר קורע ריפודי ספות והופך את שטיחי
האולפן. הבחילה הציפה בי כל חלקה בתודעתי. ידעתי כי הביקורת
שכתבתי, טובה ככל שתהייה הינה התאבדות מקצועית. הרי התוכנית
הזו להיט אמיתי, אנשים מאלפים את הכלבים שלהם רק בשביל לקבל
שמץ של סיכוי שהם יוכלו להשתתף איתם בתוכנית הבאה ואני מתאר
בביקורת שלי את המנחה הנערץ כמניפולאטור עלוב של רגשות? מכנה
את הרעיון כולו כסלט מרוכז של זבל מרושע?
התפטרתי מתפקידי כמה שעות מאוחר יותר, העורך עוד ניסה לשכנע
אותי להישאר בתפקיד אבל מהר מאוד הוא גילה שאני נחוש בדעתי
לעזוב. לפעמים אני עדיין הולך ומבקר את שלמה במכון השיקומי בו
הוא עדיין מאושפז. הוא כבר מחייך אלי שהוא רואה אותי נכנס
לחדרו ולפעמים מסתכל עלי לרגעים ארוכים ולוחץ את ידי בחום.