|
אוחזת בחיים
בציפורניים מעוקמות-
מימים קודמים של קור וקושי
בידיים מחורצות קמטים
נטולות יכולת אחיזה.
אך בעדנה רבה, בכל זאת
אוחזת, בלי להבין לשם מה.
הרי בעצמה מייחלת כי המלאך יגיע למשכנה.
מתוך תשישותה. מתוך אובדן צלילותה. |
|
ושוב פינתנו,
ארגנטינאי מארח
פילוסופים והוגי
דעות. והפעם,
איש אחד, מוכר
בקיוסק בפנימיה
שלא אזכיר את
שמה.
"בוא בוא תאכל.
לא השתנתי על
זה!
באמא שלי!" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.