זורחת אלי מאחורי מסך של ערפל מתערבל
שולחת קרני שיערה הזהוב אל נפשי
אני שואל את עצמי מאיפה היא הגיעה
אני שואל את עצמי אם לי זה מגיע
אני לא יודע למה לצפות, יצור מהאגדות, מלכת הפיות
קורנת מולי שברירית, אוורירית, קורנת אותי מתוכה
מלכת הפיות
לא מצליח לעמוד בה, אני קורס ונמס ונשבר מחדש
על הרצפה, על הקירות, אני פיסות ופיסות של מראה שנשברה
בו ברגע בו נחה עליה הבבואה.
אני טובע בנשמתי מוקף בכחול והיא זורמת סביבי, יודעת הכל
ואני לא רוצה להתעורר מחלום לא רוצה להגיד שלום
למלכת הפיות
דיבורה הוא גלים שזוככו בכאב
שיערה זהב שאת ראשה סובב
שפתיה שני לוחשות את נפשי
מתוך החלום שלי
אני חי אותה בחלומי רואה ולא זוכר ולא שואל
גופה העדין כבר רעוע כבר קרוע
עינוי מתמיד הם חייה וחיי הפכו לדמעות
גופה נדקר, נשמתי מדממת לה שירים
אני רוצה את גופה רוצה את כאבה
רוצה לתת לה שלווה, למלכת הפיות
רק רוצה לזחול על החול, מתחת לגדר אותה היא הקימה
אין מרחק שלא אעבור לאן לא אלך לאן לא אחזור
חיי חנוקים בלעדיה סדוקים בלי חייה שבורים לנצח נצחים
כל שנותר לי הוא ללחוש ולצעוק ולזחול ולשתוק ולבכות ולבכות
על מלכת הפיות שלי
דיבורה הוא גלים שזוככו בכאב
שיערה זהב שאת ראשה סובב
שפתיה שני לוחשות את נפשי
מלכת הפיות שלי |
