כשהיא משתוללת לפעמים העיניים שלה מחליפות גוון. להבזק של
שניות ספורות ניתן לראות איך הן הופכות מהחום הטבעי לכתום בוהק
משונה. כבר כמה שניות לפני כן אפשר לנחש שזה יגיע. אתה מרגיש
איך היא הולכת לאבד את השליטה, התנועות שלה הופכות גדולות
יותר, האישונים מתרחבים, המבט מפסיק להיות ממוקד, מתעופף מצד
לצד יחד עם תנועות הראש, העדינות נעלמת, הכול חד וברור. לא,
אין תרתי משמע או רמזים כשזה מגיע. ואז כשהיא סופית מוותרת על
השליטה בגוף שלה אתה יודע שעברת את נקודת האל-חזור.

אחר כך אפשר לראות איך היא נרגעת. מתנשפת קצת בכבדות, חזה עולה
ויורד בקצב מהיר. מבוהלת מהאקסטזה שאחזה בה היא מחייכת במבוכה,
תוהה אם יש סיכוי שלא שמת לב לטירוף החושים שלה. לפורקן. ניתן
ממש לראות איך רמת האנרגיה בגוף שלה יורדת. הסערה עברה.
כאילו ברגע השיא ההוא חוותה אורגזמה רוחנית. אורגזמה של זעם,
או של שמחה, קאטרזיס מלא עוצמה שאחריו אתה יודע שהלילה היא כבר
תהיה רגועה. מרוקנת. שלווה.
זה קורה כשהיא מתעצבנת ממש, באמצע ריב עקרוני,  אז לשנייה אחת
אתה מגלה שעיניה רושפות זעם המופנה רק אליך. כעוסה מכדי לשלוט
בתגובותיה, חזקה מכדי לבכות, מתוחה מכדי לשים את הגבולות
ההכרחיים.
זה קורה כשהיא רוקדת אחרי יום אנרגטי במיוחד, אז תחושה של אושר
עוטפת אותה ולצלילי המוסיקה המנערת והשיבטית היא שוכחת שהיא
חיה בעולם עצוב כל כך. שוכחת שיש עוד משהו מלבד הריקוד הזה
שלה.
זה קורה כשהיא מתלהבת מדבר מה בזמן שחסרות לה שעות שינה, אז
גופה עייף מכדי לשמור על חומותיה שעוטפות אותה בכל שעה אחרת של
היום, שומרות על חזותה הקרה והנעימה, ומוחה עייף מכדי לחשוב
עליך ועל אחרים ולנסות לעגל את הפינות ולרכך את המכות של
מילותיה.
זה קורה כשאתם שוכבים כשהיא שיכורה, אז האלכוהול גורם לה
להרשות לתאוות היצרים להשתלט עליה באמצע החיים, והתשוקה שבה
חזקה מכל מעצור שבעת אחרת היה מעדן ומרגיע את גופה.
וזה קורה כשהיא יושבת בלילה באפילה עם נר קטן דולק, לוחשת
כשפים ולחשים מתוך הספר עב המימדים שלה בשפה מוזרה, כה מרוכזת
בעצמה שאינה מבחינה שנכנסת לחדר, כה נעולה בתוך הרגע שקשה לה
להתעורר ממנו אליך.

זה קורה לה כל כך הרבה. אתה יודע שזה שם. הטירוף הזה. אתה שונא
אותו ואוהב יחד. כי כשהיא לא שולטת בעצמה היא מסוכנת. יש לה
טעם של דם. גם אתה כבר לא יכול לשלוט בה. רק לראות אותה כפי
שהיא ולדעת שעכשיו היא באמת.
אבל כשהיא לא שולטת בעצמה אתה יכול לאהוב אותה, כי אתה יודע
שזו היא שאתה אוהב, ולא המעטפת הנוחה והנעימה.

אתה לא יכול להיות אדיש מול הטירוף הזה.
הוא עורם הררי אדרנלין שמדלגים בהתלהבות בתוך הדם שלך.
הוא משלה אותך שאתה הוא זה שחי.

לפני חודשיים היא איבדה את הניצוץ הזה שלה.

היא עדיין שלך. אל פחד.

שפוייה לחלוטין
קרה ורגועה
מתה