מ. יציק / על הקצוות |
שולחן האבן הפינתי תמיד יזכור. שרשור צחוקנו, מסע
הכתרת השיכחה
למלכת רגעי האושר.
אפילו דובי הקוטב הצפוני מתעוררים
לאחר תרדמת החורף
לאהוב בעיניים פקוחות.
היה זה הרגע בו אמרת : "רק איתך", שהוביל אותי
אל כל המינוסים הנפלאים, אל חלקתה הקטנה
של מנת הבשר, שפתאום
הפכה של שנינו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|