מ. יציק / עם בוא המחר |
אל תרפי.
תני לקצב שבלב להכתיב
את מחול המילים הדשנות
הנוטפות את שומן המחר.
אחזי.
כמו רק רצתה ידך להרגיע
את אצבעות נגן המפוחית
המסתיר סנטרו הכפול.
עוד תראי.
כי עם בוא המחר,
כשמילים תרקדנה על חשכת האתמול
כשאצבעות תכסינה נקבי מכאובים
לא נצטרך עוד להסתיר
איש ואישה מפני איש
אף לא דבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|