|
מתישהו כשילכו כולם
שילכו הם לעולמם
יעסקו באהבות והריגושים שלהם
אני אמות לי מבפנים
יתכנס כולי לקופסא קטנה אחת
אירדם בשיר ערש אחד
בחלל הגדול הזה איבדתי את התחושה
איבדתי את עצמי איבדתי הבנה
עיניי חזרו להיות עיוורות
ידיי משותקות וכל כולי דמעות זולגות
דמעות חמות מנסות להמיס את מוחי
לחמם את גופי
לעטוף אותי באהבה
אוספות אותי אל אותה קופסא
מרדימות אותי בלחישה
בשיר ערש אחד
חנוק בבטני שוכן לו השיר
ממלא אותי בחלומות
מדריך את דמיוני
זורם לו בכל העורקים
ומתערבב עם תוכי
לעוד כמה שנים
לעוד כמה רגעים
שישטוף אותי בקסם
ואני שוב אחזור ואצא
מקופסתי...
ישנונית לגמרי מחכה לעוד |
|
|
אני מכור לכתיבת
סלוגנים, לא
יכול להעביר
שעתיים בלי המנה
שלי, והבנזונה
הזה, שמאשר את
הסלוגנים- לא רק
שהוא לא עוזר
לי, הוא עוד
מאשר לי בכוונה
גם סלוגנים
גרועים
חרגול בפניה
נרגשת לעזרה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.