"נו איך היה הטיול?" אמא שאלה אותי ברגע שנכנסתי למכונית.
הייתי באותו יום בבית כנסת זה היה טיול של בה"ס."בסדר, בהתחלה
אבל אחרי כמה זמן התחלתי להשתעמם. את לא תאמיני איזה דבר מצחיק
עשה עומר היום..." פתאום אימא קטעה אותי באמצע "עדי, יש לי
משהו לספר לך" אמא אמרה לי תוך כדי שהיא עוצרת את המכונית כבר
הבנתי שמדובר במשהו רע "סבתא נפטרה" אמא אמרה והסתכלה אלי מוזר
לא הבנתי מה היא רוצה ממני שאלתי אותה "אה...אימא מה זה
נפטרה?" אימא לא ידעה מה להגיד לי ופשוט התחמקה. כשהגענו הביתה
ראיתי את אבא ואחי הגדול יושבים על הספה ובוכים. שאימא נכנסה
וסגרה את הדלת באתי אליה וצעקתי אליה: "אימא, למה כולם בוכים?
ומזה נפטרה?" אימא התיישבה על הכיסא והושיבה אותי עליה "את
זוכרת שסבתא הייתה בבית החולים?" אימא שאלה אותי "כן, אבל מה
זה קשור את תעני לי מה זה נפרטה ?או איך שאומרים את זה" כבר
התחלתי לכעוס "אומרים נפטרה ותני לי לסיים את הסיפור. טוב אז
סבתא עכשיו בשמיים, בגן עדן. כמו בתנ"ך את זוכרת שקראתם בכיתה
על אדם וחווה סבתא עכשיו שם"  אימא סיפרה לי "אימא מתי היא
חוזרת?" שאלתי אותה "היא אף פעם לא תחזור עדי. סבתא מתה"  לא
יכולתי להתאפק רצתי לחדר שלי בוכה חשבתי 'לפחות היום הייתי
קרובה אליה בבית כנסת' וככה נשארתי כמה ימים. בכיתה לא
התייחסתי לאף אחד בבית רק הייתי יושבת ובוכה. הייתי נזכרת בכל
הרגעים שעברתי הייתה. זכרתי איך הייתה מספרת לי סיפורים כדי
שאוכל את האוכל שלה או איך הייתה רודפת אחרי אם לא גמרתי את
התפוח בקיצור אחלה של סבתא. אחרי שבועיים הייתה לי יום הולדת
של 5  אך לא חגגו לי, עדין היינו באבל. עכשיו אני כבר בת 12
וכבר 7 שנים עברו מאז.        
כבר נולדה לי אחות וכל הצעצועים שהיו למקרה חירום שהיה לנו
משעמם אצל סבא וסבתא כולם עברו אלינו. העץ שאני ואחי היינו
מטפסים עליו הלך ולסבא שלי כבר יש חברה חדשה. עכשיו כבר סיפרו
לי למה סבתא נפטרה לסבתא שלי היה סרטן בקיצור. ולמה בכלל אני
מספרת את זה לכם? אתם שואלים. כי עכשיו אני עומדת פנים מול
פנים אל הקבר של סבתי בפעם הראשונה. חושבת על העבר ועל העתיד.