אני יושבת תחת עץ,
הרוח הנעימה מלטפת את פניי.
השמש באה והולכת מבין הענפים,
לרגע מסנוורת וצורבת את העור
ולרגע מתחבאת וקור נעים עוטף את כולי.
מתחת לגבעה אני רואה פרדס קטן ושדות,
באופק רואה סימני ישוב,
אבל כאן לא חשים בקרבתו.
כל הדאגות באות לידי פיתרון
שלא ברור איך לא חשבתי עליו קודם.
השקט מציף את כל חושיי,
תחושה של הקלה מחוסרת דאגות מסתננת לתוך ליבי.
עכשיו אני משוכנעת שאדע לענות כשישאלו אותי למה אני מטיילת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.