תמיד היא הרגישה בחוץ.
כה חשבה הילדה הקטנה.
ותמיד המצב כה לחוץ
היא ישבה וחשבה וחשבה.
אך תמימה לא היתה
(למרות שזה כל מה שהעולם ראה)
"לו היה מסתכל מזווית קצת שונה"
היא ישבה וחשבה ואמרה.
ותמיד דחפו ותמיד קיללו
אך הילדה הקטנה לא היתה כה תמימה.
ומרחוק מסתכלים מלמעלה בוהים,
לאן נעלמה הילדה הקטנה?
ואם תחפשו בפינה בודדה.
שם בחושך תמצא לבדה-
ילדה קטנה אך בכלל לא תמימה
שמהעולם הזה כבר ברחה.
והילדה כבר לא ילדה,
הילדה כבר גדולה.
את העולם היא כבר מכירה (!!!)
אך בכל זאת חושבים ובכל זאת תוהים,
"האם היא עדין, הילדה הקטנה?" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.