כששוב צריך לחזור למציאות
למרות שהחלטנו שגם היא סוג של דמיון
לקחתי את רכבת חיפה היישר אל הדרום
ב"פונדק מרים" על צומת שבילים צהובים
שאלת "לאין" ועניתי "לשם"
מנגינת מילים של שתיקה
על כנף ציפור כחולה
נשאה אותנו לשולחן
שעמד לו שם לבד ליד חלון מואר
מלצר נמוך קומה שאל "מה נשתה?"
החלטנו שניסע לסן פרנסיסקו
רק עם המשקה
ללילה עם ירח מלא
כשמנגינת מילים של שתיקה
עדיין ממשיכה להתחבר
ולמחרת, שוב כך, מבלי לתכנן
בשדה חרציות אל מול אופק נוגה
נפרדנו לשלום מבלי להותיר דמעות
אתה שם למעלה, נוסע לאי שם
ואני פה, ממשיכה להתהלך
בין קיים ללא קיים
מילים מילים
של שתיקה
אחרי הכל
זה כל מה שהותרת
רק מנגינה
שקטה
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.