[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הדס בן-גל
/
מכתב

מה אכתוב לך לא אדע
שיר סיפור או אגדה
רק אכתוב מספר מילים
בא לי למות וזה בכלל לא מעודד אותי!

אני לא באמת בן אדם, את יודעת. הגעתי למסקנה הזאת היום- לפניי
כמה דקות, בדרך אלייך. כולם אומרים שאני מוזרה, נכון? ואף אחד
לא מבין אותי, שלא לדבר על זה שמי בכלל מנסה... ואני מרגישה
שכל אחד בעולם הדפוק הזה חושב רק על התחת שלו ועל כמה הוא יפה
וכמה הוא מרשים. אני מסתכלת בפנים, ונראה לי שזאת רק אני, כי
כולם כל כך ריקים ולא מסוגלים להבין.
את זוכרת שאמרנו שאת מסתכלת על הרצפה ואני על השמיים, ובסופו
של דבר שתינו נתקעות בעמוד? אז נראה לי שזאת רק אני בעולם הזה
שמחפשת למעלה בשמיים. אני מחפשת מקום אחר, שיש בו יצורים
כמוני. נראה לי שכולם מסתכלים על האדמה, כולם מקובעים כל כך,
יודעים מה הם רוצים מעצמם.
אני חושבת שאם אנשים היו מכירים חצי ממי שאני היו מאשפזים אותי
כבר מזמן- אני כל כך שונה מכולם. הלוואי שהייתי קצת ריקה כמו
כולם, להפסיק להסתכל ולחשוב על המעבר. אנשים ריקים, הרבה יותר
קל להם- הם לא חושבים הרבה, הם רק עושים. ואני- אני חושבת
בשביל 30 איש וכל מה שאני עושה זה לשבת בבית ולבכות על זה. אני
אפילו קצת מקנאה בך על זה שקורים לך דברים- אני אפילו שקורים
לי אני מפסיקה אותם. אני אפילו קצת מפחדת מאנשים, חיה לי בעולם
של בועות, שאני מפחדת לצאת מהן- רק שלא יתפוצצו, אפילו שזה על
חשבון לגעת במה שבאמת. אני חיה הזיות, אני חיה חלומות, אולי
בכלל כדאי לי לגמור עם כל זה- לחפש מקום אחר, או סתם להגיע
לשקט...

אני אוהבת אנשים, באמת. למרות שבדרך כלל אני לא מבינה אותם.
ואותך אני אוהבת
ביי!

עכשיו אני מרגישה הרבה יותר טוב




23.12.2001







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תנו לי ב
תנו לי ו
תנו לי ע
תנו לי ז



תודה.

זאת שאוהבת זין.


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/10/02 16:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הדס בן-גל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה