|
מוקדש: לליטל בכנר
כבר שבע שנים איתך אני בשכבה ורק שלוש ארבעה שנים האחרונות אני
מדברת איתך והיינו החברות הכי טובות אבל באשמתי.
את עכשיו לא ילדי בגלל שכן כן אני מודה שאני זונה ששיקרתי לך
ככה סתם בלי סיבה מוצדקת ואני מודה שאני אוהבת ומתגעגעת
אלייך.
עכשיו אנחנו ידידות מתגעגעת לחברות שלנו כל כך אני לא אשכח איך
היינו הולכות לשון אחת אצל השנייה ואיך ברגעים הקשים את עזרת
לי להתגבר ואיך ברגעים הטובים את היית לצידי.
עכשיו הכול נגמר ואני מתגעגעת ואוהבת ושונאת את עצמי על מה
שעשיתי כי אין דרך חזרה אולי יש אבל היא לא נראת באופק רק
שתדעי שאותך לא אשכח, לא שוכחת ולא שכחתי. |
|
|
טיפשים לא
מתים,
הם פשוט מקצינים
את דעותיהם.
אביה האיום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.