[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלעד יובל
/
זונה של יום הולדת

כשהיינו קטנים אני זוכר שכל מסיבה הייתה מסיבה של יום הולדת.
. אני זוכר שכולם היו מוזמנים . עם הגיל  רשימת המוזמנים
מתקזזת בזמן שאנחנו מתחלקים לקליקות . הרוב שואפים להגיע
לקליקה של ה"מקובלים" , לחלק השאיפות לא מספיקות.





היא הייתה הבת המנוסה ביותר בשכבת י' אם לא בבית ספר כולו
ובכרמי יוסף בכלל. כולם ידעו את זה , יש שאפילו חשבו שהיא יותר
מנוסה מרוב הבנות היותר מבוגרות ביישוב. החוקים החברתיים די
קבועים , וזה ברור שאם את הכי קלה (להשגה) אז כנראה את גם הכי
מקובלת.  היא עבדה ככה : אם מישהו בישוב היה עושה מסיבה (
ואצלנו היו הרבה מסיבות בגלל שהורים טחונים מבלים הרבה בחו"ל
דבר שיוצר הרבה בתים ריקים להשגחת הילדים בלבד) הוא היה מזמין
אותה למסיבה שלו ואם זאת הייתה מסיבה מוצלחת (גם אם לא) בסוף
המסיבה המארגן היה מקבל לילה בלתי נשכח עם אותה בחורה מפוקפקת.
ומה אם בת הייתה מארגנת את המסיבה אתם שואלים ? טוב במקרה הזה
אני לא בטוח מה קורה , אבל אני משער שהבן שהזמין אותה ראשון
למסיבה לא יוצא בידיים ריקות . האם הבנות שנאו אותה ? טוב ,
אני שמעתי שכן אבל רק מאחוריי גבה, לצופה מן הצד חבורת הבנות
שהקיפו אותה 24 שעות ביממה תיראה כחבורה של חברות אמת. יפה
במיוחד היא לא הייתה , גם לא ממש חכמה או מתוחכמת , מערכות
היחסים שלה גם לא החזיקו מעמד הרבה זמן , אבל לה לא היה אכפת
כי היא הייתה מקובלת. אני אף פעם לא הייתי מקובל , ולמרות שזה
נשמע לא נורמלי אף פעם גם לא רציתי להיות (מקובל). לי היה
מספיק להסתובב עם החברים האפסים שלי שנהנים לדבר על משחקי מחשב
, לצ'וטט באיי סי קיו שעות על גבי שעות ולבוא לבית ספר עם
סנדלים. לפני כמה שנים גם לה זה היה מספיק .



כך התנהלה לה שנת הלימודים תשס"ב ממסיבה למסיבה , מזיון לזיון
, עוד קו על קיר , עוד חלק מהנשמה . ואני פשוט ישבתי בצד
וראיתי אותה הופכת לזונה של ימי הולדת , אבל סתמתי את הפה .ב18
בינואר דברים עמדו להשתנות . ב18 החלטתי אני לעשות מסיבה ,
במקרה מסיבת יום הולדת . בלי אפליות הזמנתי את כל השכבה , גם
אותה ולא מאותה סיבה ברורה . אנשים שלא ידעו את השם שלי באו
לחגוג, לזלול , להתנחל ולהתמסטל. הדי ג'יי היה פצצה , לשם
שינוי גם אני רקדתי , נהנתי , עישנתי קצת והכל בשם מסיבת יום
ההולדת. היא רקדה לה שם בשמלה החושפנית שלה פוזלת לכיווני במשך
כל המסיבה , ידעתי שהיא בונה עליי כ"קורבן" שלה. פחדתי , פחדתי
שאני יאלץ להגיד לה מה אני חושב עליה והתפללתי שהיא תשכח מן
העניין. "הלילה אתה מאבד את בתוליך אח שלי" , לחש לי בחור שאני
מכיר במעורפל מהבית ספר, "מה שתגיד גבר", הגבתי  .  הח'ברה של
שכבת י' בהחלט נהנו ובסביבות 2 החלו לעזוב לבתיהם המפוארים
ברחבי ישוב הטחונים הזה . ב2 וחצי כבר מצאתי את עצמי בחדרי
יושב על המיטה, סופר את הכסף שהביאו לי מספר מצומצם של אנשים
כמתנה . אבן רצינית נגולה מלבי עכשיו כשהבנתי שהיא שכחה אותי .
הדלת נפתחה ובחורה חצי ערומה נכנסה לחדרי מחזיקה את חולצתה
בידה לבושה בחזייה שחורה חוצפנית . היא לא שכחה ועל פניה ניכר
שהיא כבר עשתה את התרגיל הזה כבר לא מעט פעמים.  " תודה לך על
מסיבה נהדרת ",אמרה , ואני ישבתי שם המום, בוהה לה בחזה .
מלותיה קדמו במקצת לפעולה . היא התנפלה עליי והחלה לבדוק לי את
כל הסתימות עם לשונה . מי היה מאמין שאותה ילדה שרק לפני כמה
שנים הייתה מגיעה לביתי לבושה בצורה יפה והגונה . אותה בחורה
שהייתי מדבר אתה שעות על כל דבר שחשוב לי בחיים והיא הייתה
תמיד מגיבה בהבנה ובחוכמה . מי היה מאמין שבחורה כזאת תהייה
קורבן כל כך נורא לפופולריות . הנשיקה נראתה כאילו ערכה שעות ,
הזמן שלקח לי להתאושש וסוף סוף להוציא את הלשון שלה מהפה שלי
ולדחוף את אותה ילדה שונה רחוק . עכשיו הגיע תורה להיות בהלם .
" עדי לעזאזל , מה את עושה !!!! שמת לב שעכשיו התנפלת על בן
אדם זר וציפית להזדיין אתו ככה בלי סיבה?", כל הדברים שאגרתי
במשך שנים החלו להישפך החוצה , " את פשוט נהיית משוגעת , אנחנו
לא דיברנו כבר חמש שנים ואת מתנפלת עליי ככה ,מוכנה לגמור עם
התמימות שלך כבר בפעם המיליון , את פשוט הפכת לזונה . זונה של
יום הולדת !!!" . עכשיו הגיעה תחושת ההקלה האמיתית , בפעם
הראשונה זה הרבה זמן לא היה לי מה להגיד . לא נהנתי הרבה זמן
מהתחושה הזאת , סטירה מצלצלת לא איחרה לבוא . " אני לא זונה ,
ושלא תעז לקרוא לי ככה לעולם" , דמעות נראו בענייה של עדי, דבר
ששבר את החזות הקשוחה שהיא ניסתה לצור . " אני פשוט פופולרית
ואתה מקנא , ואתה   הומו! מחר כולם בבית ספר יידעו שאתה הומו
מזדיין" , היא ניגבה את הדמעות הסתובבה והלכה לה . לאחר כמה
שניות נשמעה טריקת דלת חזקה שהעירה את כל הבית ובטוח ניתקה כמה
תמונות מהקיר. אותו לילה לא ישנתי וגם כמה לילות שלאחר מכן.



עכשיו כמה חודשים לאחר אותה תקרית ( צורה פשוטה לתאר דבר מסובך
) אני כבר לא כל כך בטוח שהייתי צריך להגיד מה שאמרתי , עכשיו
אני מבין שלמרות שזה נראה כדבר הנכון לעשות  באותו רגע , זה
היה מעשה אגואיסטי לחלוטין . אמרתי מה שאמרתי רק כדי שאוכל סוף
סוף לספר לה מה שאני חושב עליה ולשחרר את הלחץ העצום שהצטבר
בתוכי. עדי התרחקה ממני , אפילו יותר ממקודם . בבית ספר כולם
שמעו על התקרית , והדחקות והירידות על חשבוני לא איחרו לבוא.
כולם בבית ספר " ידעו " שאני הומו , אבל לי לא היה כוח להכחיש
ופשוט לא היה אכפת לי. עדי המשיכה בדרכיה הישנות ואני הסתגרתי
לי בחבורה המצומצמת שלי . נראה שדבר לא השתנה , ועדי כנראה
החביאה את דבריי עמוק עמוק בתודעה שלה . עד שיום אחד לאחר
שחמשוש שערך מסיבה קיבל את התגמול שלו , קיבלה גם עדי את
התגמול שלה בדמות של שטר של חמישים שקלים חדשים . רק אז נפל
האסימון , היא הבינה שהיא באמת ירדה לרמה של זנות . עדי הסתגרה
בתוך עצמה , הפסיקה ממנהגיה ה"פופולרים" ועזבה את חברת
המקובלים. "חבריה" התקשרו אליה יום אחרי יום לבדוק מה קרה .
לאחר שבוע הצלצולים נפסקו . הפופולריות של עדי הייתה רק חלום ,
חלום מתוק ומהנה אבל בכל זאת רק חלום . ברגע שהיא לא הייתה קלה
, הרבה אנשים איבדו את הסיבה לאהוב אותה או להסתובב אתה . לא
עבר זמן רב לפני שהיא הפסיקה לבוא לבית ספר .  הבושה דחפה את
עדי ואת משפחתה לעבור למקום אחר , רחוק מכרמי יוסף . יש
האומרים בבית ספר שהיא חזרה למנהגיה בבית ספר החדש שלה, יש
החושבים שהיא מצאה לה חבר הומו אימפוטנט שאוהב אותה . אני לא
מאמין לשמועות , רק מקווה שכעת היא חייה חיים נורמלים . לא פעם
פעמיים חלמתי שאני מקבל ממנה מכתב שבו היא מודה לי שאמרתי לה
את האמת בפנים ועזרתי לה לצאת מן המצב שבו היא הייתה ושהיא
מתנצלת על השמועות שהיא הפיצה ושהיא רוצה שניפגש . מעולם לא
קיבלתי מכתב שכזה , מעולם לא שמעתי ממנה יותר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ה' בוכה עלינו
תראו כמה דמעות
ירדו בזמן
האחרון


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/8/02 22:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלעד יובל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה