כשנמצאים בזוג שוכחים כמעט את כל העולם.
הטלוויזיה,השמיכה,התנור בחורף,המזגן בקיץ ממלאים כמעט כל ערב
את תפקיד הרקע. בין השיחות על העבודה, פוצי מוצי  וסקס,
הבילויים נמצאים אי שם בפינה,זנוחים.
לפעמים,אחרי מריבות או סתם בימים של שגרה,מנסים להחיות אותם
בחזרה- אבל ללא הועיל.
כמובן שאין להם שום טעם, מתח או אתגר מבלי הצורך ב: חיפוש...
כן, עד כמה שאנחנו שונאים להיות במצב הזה, לפעמים גם אפשר
לחוש בחסרונו.
אז אם אתם פוגשים עוד כמה פנים קורנות משמחה במועדונים
בתל אביב -תדעו מיד שמדובר בפרוד/ה טרי/ה .
לא שקל להם,ולא שלא כואב להם,אבל לפחות בכמה ימים ראשונים הם
מתכננים לכבוש את העולם בסערה.
שוכחים כמה קיטרו ושנאו להתלבש, לחפש מקום חניה, לעמוד בתור,
לחכות לחשבון,לפגוש פרצופים מוזרים,לסרב למחזרים,
הם חיים בפנטזיה שכל העולם חיכה רק להם.
כאילו בן הזוג רק עיכב אותם בדרך אל האושר.
הם ישאלו מה חדש ואיפה נמצאים כולם והתמימות שלהם תשגע
אתכם,הוותיקים.
כי אתם כבר אכלתם הכול. הייתם כבר בכל המועדונים. ביקרתם כבר
בכל הפאבים.
סקרתם את בתי הקפה, המסעדות, החופים והבנתם את הפרינציפ:
הכול אותו דבר.
אין בזה כלום , מלבד רצון אחד:
לפגוש את אביר החלומות , להתכסות איתו בשמיכה אחת מול
הטלוויזיה עם התנור בחורף או המזגן בקיץ,
ולהתגעגע בפאתטיות לבילויים.....